הבלוג של עמית. P:

חודש נובמבר, שנת תשע"ב, 2011.

החלטתי להתחיל את הסיפור מהגשם, הוא נתן לי רעיונות להתחלה..

הסיפור בעצם מתחיל מעכשיו. מהתקופה הזו, כי אני לא ממש זוכרת את הימים הראשונים..XD

בחוץ יורד גשם.

הגשם עושה לי טוב, הגשם הוא בעצם לפעמים דומה לי, ולפעמים לא.

הגשם מוריד הרבה טיפות מים, מישהו מוריד את הגשם, מישהו שבוכה,

שקר לו (שקשה לו), מישהו שחייב להוציא הכל החוצה,

כן זה דומה לי. מבפנים קר לי, מפנים קשה לי ואני חייבת להוציא הכל החוצה.

אבל הגשם אף פעם לא מפחד! בזה הגשם שונה ממני לגמרי.

אני פחדנית. אני מפחדת להוציא הכל החוצה,

למה? מכיוון שאני מפחדת מהתגובות של האנשים שאליהם אני מוציאה החוצה.

אני מפחדת שאנשים יחשבו עלי דברים. כמו שהבנתם אין לי הרבה ביטחון עצמי...

הייתי רוצה להיות כמו הגשם, בגלל זה הוא עושה לי טוב,

הוא מודל לחיקוי מבחינתי. הוא לא רואה אף אחד ממטר,

הוא לא מפחד להזיק לאנשים. הוא לא מפחד מהתגובות שלהם.

הוא פשוט יורד. לפעמים הוא ברמה קלה של טיפות, ולפעמים ברמה ענקית של מבול, רעמים וברקים.

החלטה לשנה זו: במשך השנה, אעשה את כל מאמציי כדי להיות כמו הגשם.