Must be exhausting to lose your own game

יש לי הזדמנות חדשה. שנה הבאה אני הולכת לגור עם חבר'ה שאין להם מושג מי אני. אני לא יכולה להיות הכל. כל מה שאי פעם רציתי להיות. אני יכולה למחוק ולהתחיל מחדש. להיות בנאדם טוב יותר, שאנשים אשכרה יאהבו.

למעט כמה יציאות שכבר קצת הכתיבו, באמת יכול להיות כאן דף חדש. אני רק חייבת להזהר, ולא ליפול. לא להפחיד אותם מידי לפני שהם מתרגלים. אני תמיד שוכחת... שאנשים שלא מכירים אותי לא מקבלים את התנהגות הזאת. 

השאלה היא מה בדיוק אני רוצה להיות... 

מפחדת פחד מוות מהחוסר נוחות הזה שמתפתח אצלי. אני לא רוצה אותו, לא מעוניינת בו. היה לי טוב. היה לי מאושר ומיוחד. והוא בא והורס ומשחית ומפחיד ורק מתגבר. מה יהיה בסוף?