לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Shady Shadow Show


להנות מהחיים ולהישאר שפוי


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2021

הצצה אל תוך המוח שלי


עוד יום הוא עוד פרס הוא עוד אתגר הוא עוד מתנה.

אני חושש מאיפה יהיה לי כסף לחיות לשלם לאכול... אבל איכשהו תמיד יש כסף. גם בתקופות שאין כסף.

אז אני ממשיך ואני משתדל להיות מרוכז במה שטוב בשבילי.

אני מרוכז באומנות שלי ובעשייה שלי ובדרך שלי.

נרשמתי לחדר כושר ותכף אלך לשם לריצה טובה במזגן.

התחלתי להקשיב לכל מיני גועל נפש ברדיו מהשנים האחרונות כי אין ברירה, צריך ללמוד לחיות עם השירים האלה איכשהו.

 


 

אני נע בזמן האחרון סביב אנרגיה אטומית לעשות ולהזיז, לבין תחושות של חוסר אונים.

לפעמים אני חושב שאני הולך על חבל דק כל כך.

שאין לחלומות שלי סיכוי ואני רק שורף זמן יקר.

כמובן שאלה בילבולי שכל שאין להם שום מטרה טובה חוץ מלהפיל אותי לקרשים.

 


 

החורף מביא איתו געוגעים לאהבות ישנות, וכמיהה לאהבה חדשה. מחשבות על אני הישן מול אני החדש.

הקור גורם לי לרצות לחפש גוף חם רגש חם להתכרבל איתם. להתכנס בהם.

איפה יש לי זמן עכשיו לקשר משמעותי. איפה יש לי זמן לאינטרקציה עם מישהי שלא נמשכת שעה שעתיים.

איפה יש לי תקציב לסיפור הזה בכלל.

אבל החלטתי על משהו חדשני ופורץ דרך. משהו קטן וזניח אבל יש לזה משמעות פרטית גדולה בשבילי.

מעכשיו אני פשוט מכיר כל אחת בכל מקום מתי שבא ואיך שבא.

החלטתי לשקשק את המזל שלי קצת ולנער אותו כמו פחית, שישפריץ לכל הכיוונים.

נגיד אני סתם הולך ברחוב, ונגיד סתם מישהי מהצד השני הולכת, ונגיד המבטים שלנו נתקעו וקלטנו שיש משהו,

אז מעכשיו - במשחק שאני משחק עם עצמי - כדי לצבור נקודה - מה שאני צריך לעשות זה לפתוח את הפה ולהגיד משהו.

זה יכול להיות "בוקר טוב", ערב טוב, שלום, מה המצב, או כל דבר אחר שיעלה לי על הראש.

ובכל מקום ובכל שעה (חוץ מסיטואציות שזה ממש ממש ממש לא מתאים כמו נגיד בתור לקופת חולים).

 


 

אני חושב שאם אני של פעם היה פוגש את אני של היום, הוא היה רוצה להבין איך אני של היום הצליח.

להיות גבר, לא להישבר, לצמוח, להתפתח, לגדול, להיות עצמאי, לעשות מה שאני חולם, לתת לעצמי סיכוי,

להאמין שמגיע לי להשתפר, לצמוח מהמקום הקטן המהסס השקוף.

מעניין מה אני של עוד 10 שנים יגיד על אני של היום.

 

אני של התיכון היה מכונס ומהוסס, לא מאמין בערך של עצמו, חסר ביטחון, פשוט מאמין שלא מגיע לו.

לא שהיום הכל שופע ביטחון עד אין סוף, אבל המצב הרבה יותר חיובי ויש לי הרבה יותר רוח לחימה ממה שהיה לי פעם.

ואיכשהו, אני עדיין יודע שיש עוד. שאני יכול יותר להשתחרר מהעבר, שאני יכול פחות להזדהות עם הצדדים הלא מאפשרים שבי.

 

יש בי קול שלא מאפשר, ואני יודע שהקול הזה שייך להורים ומתחיל מההורים. ואני אלמד להתגבר על הקול הזה, אני יודע שאני יכול ונאי בטוח שאני חייב. ואני גם מצליח. משנה לשנה אני אדם חזק יותר ומיוצב יותר.

שנות ה-30 שלי בהחלט, חד משמעית, הרבה יותר טובות משנות העשרה שלי האבודות והמבולבלות, וגם יותר איכותיות משנות ה-20 הנואשות להוכיח את עצמן.

זה כאילו נשמע לא הגיוני שהחיים יכולים להתחיל בגיל 30 אבל זה נכון במקרה שלי. אני מרגיש צעיר וטרי ורענן. אבל עם הרבה כוח מוח.

 

רוב הילדות הרגשתי חצי שקוף. בהתגרות הרגשתי לכלוך על הקיר. בצבא ובשנים שאחריו הרגשתי מאוד אבוד ומבולבל ונואש להשתייך ולקבל אישור.

 

ועכשיו זה כזה (קחו אוויר זה ארוך:

 

 

***כל העולם הזה גם ככה מזוייף אחושרמוטה, כל מה שאני רואה באינסטגרם פייסבוק וסתם ביום יום - זה כל אחד מנהל את ההצגה הפרטית שלו לעולם במטרה להאמין בזה בעצמו. כולם כולל כולם! חסרי ביטחון ומהוססים כולל אלו שאני מקנא בהם כי הם נראים לי הכי בטוחים ומצליחים. כולם רועדים מפחד בלילה רק השהם שחקנים מספיק טובים כדי שלא נבחין בזה. לאף אחד אין אישור משום דבר ושום כלום. ואני מאמין באלוהים שהוא נותן את הכל והכל גם ככה ממנו, מה שיש לי מה שאין לי - זה הכל ממנו ולטובתי ולטובת הכלל. אני איבדתי שפיות פעם אחת ויצאתי מדעתי למשך שבוע. אני מכיר את עצמי מבפנים עד לגרגיר התאווה האחרון שאני יודע שקיים בי. אני מכיר את היצר הרע שלי ואני מכיר את המחשבות החיוביות והשלילות שלי כמו שאף אחד לא מכיר את עצמו. איבדתי הכל כבר פעם אחת. איבדתי את החברים שלי. התרחקתי מהמשפחה שלי. אני חי בצמצום של הצמצום. אני לא צריך שום דבר כדי להרגיש באמת טוב עם עצמי ועם מי שאני. אני לא על כדורים. אני לא על שופינג אני לא על סטורי לעוף על עצמי כל היום.

 

אני יכול לבלות שבוע שלם על אי בודד לחכות שיחלצו אותי, בלי שום דבר, ויהיה לי כיף אחושרמוטה. אני יכול להעביר בידוד שבועיים או סגר כללי של כל המדינה - ויהיה לי כיף. כי אני חבר שלי.

 

אז מי אתם שתאיימו עלי באיזו שהיא צורה או שתחשבו שאתם מעליי או שתשדרו לי שאתם יותר טובים ממני במשהו? אם אני עוש פו אני מעיף לכם את הביטחון העצמי ישר לילדות המנוזלת שלכם בתוך שניה, ,אבל אני לא אעשה את זה כי אני רחמן ואני חומל עליכם ואני רוצה שיהיה לכם טוב. אבל אין לכם סיכוי. אין לכם סיכוי לגרום לי לשניה לחשוב שאתם יותר טובים ממני או יותר ראויים ממני במשהו. אין לכם סיכוי.***

 

אלו רק כמה מחשבות שעוברות לי בראש, או לפחות אלו שיש לי זמן לרשום כאן.

נכתב על ידי shady shadow , 30/11/2021 11:00  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  shady shadow

בן: 36



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , האופטימיים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לshady shadow אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על shady shadow ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)