אל תהיו אדישים,תגידו לא! לאלימות נגד נשים.

שרית אביטן - נשמעת לליבי..

טוב אז אחרי הרבה דברים שעברו עליי מהפעם האחרונה שכתבתי פה.. הנה אני שוב פה.. עוד שניה מתחילה לבכות.. כל כך קשה לי ואני לא יודעת מה לעשות.. אני מרגישה כמו בן אדם חסר זהות.. אני לא יודעת אם אני בן או בת..פיזית אני בת אבל נפשית באמת שאין לי מושג.. אבל החלטתי שהפעם אני הולכת אחרי הלב שלי.. ולא מתחילה לשלול כל מיני דברים בגלל שהם נשמעים לי מפחידים או קשים מידי..אז בשבועיים האחרונים חשבתי הרבה על המגדר שלי..או יותר נכון,על החוסר מגדר שלי.. אני אפילו לא יודעת איך לחשוב (בזכר או נקבה) אבל אני בנקבה מתוך הרגל.. האמת שהתחלתי לדבר לפעמים בזכר עם אנשים שיודעים אבל זה ככה ממש לעיתים רחוקות..בדרך כלל בנקבה..

ועוד משהו שקרה.. הייתי במסיבה לפני שבוע בערך.. 18 של ידיד שלי..ושתינו שם ממש המון..אבל כניראה שלא שתיתי מספיק כי אני זוכרת הכל.. לצערי..

אני לא רוצה לפרט על זה אבל..אני כבר לא בתולה.. ואני ממש מתחרטת על מה שקרה.. מצד אחד זה היה הלילה הכי מצחיק וכיפי שהיה לי בחיים.. מצד שני זה היה לילה נוראי שאני ממש מתחרטת שהלכתי אליו..למרות שאני יודעת שהייתי בלי שיקול דעת ועם 0 שליטה עצמית אני עדיין שופטת את עצמי..

ולא,לא אנסתי אף אחד.. וגם אף אחד לא אנס אותי.. זה הכל היה בהסכמה מלאה של שנינו... ועכשיו יכול להיות שאני בהריון ואני ממש בסרטים מזה.. אני מנסה להראות לכולם שהכל בסדר ולהיות רגועה אבל בפנים אני כולי בהיסטריות S: אני מרגישה ממש רע..גם פיזית וגם נפשית..

גם הייתה לי היום מתכונת בספרות.. דווקא הלך לא רע..בספרות אני טובה.. הלוואי שהמקצוע הזה לא יגמר לעולם.. הוא תמיד דיבר אליי ותמיד הזדהתי עם הרבה דברים שכתבו בשירים/סיפורים וכאלה..

עכשיו אני רק צריכה לדבר על משהו אחר..קצת להסיח את דעתי מכל העניין הזה..באמת שאין לי כבר כוחות להתמודד עם זה..ואם באמת אני בהריון אני באמת לא אוכל להתמודד עם זה.. לא לבד ולא עם עזרה.. פשוט לא אוכל להתמודד עם זה.. גם ככה אני שבורה מכל הכיוונים..

וגם הבעיות של חברים שלי עכשיו נופלות עליי.. ידיד אחד עוד שניה בוכה בגלל שהוא מאוהב באקסית של החבר הכי טוב שלו (ושלי)

והחבר הכי טוב שלו (ושלי) רוצה להתאבד עכשיו.. ואם יקרה לו משהו אני גם לא אוכל להתמודד עם כלום.. למרות שהוא לא יודע כלום הוא עדיין סוגשל כתף להישען עליה ולפרוק עצבים..בן אדם לברוח אליו עד שהכל יגמר..אי אפשר לספור את כמות הפעמים שנרדמתי מחובקת איתו עם דמעות בעיניים אחרי שיחות נפש ארוכות וקשות..אם יקרה לו משהו..אני פשוט יפסיק לחיות.באמת.אחרי 8 שנים שנתתי כל מה שהיה לי בשביל הקשר איתו,אני לא מתכוונת לאבד אותו..

בכל מקרה.. כל עוד לא קורה לו כלום ואני לא בהריון.. עדיין יש אופטימיות..למרות שעכשיו אני פשוט מרוסקת..כותבת ובוכה..בסוף יהיה טוב! ואם לא טוב סימן שזה לא הסוף!

אחלה זמן ליומולדת מצאתי לעצמי.. יום הולדת שמח לי..