אל תהיו אדישים,תגידו לא! לאלימות נגד נשים.

ימים של כאב וכמעט 0 דמעות.

חשבתי לנסות לסיים עם הכל,לעבור הלאה אבל..אני לא יודעת מה זה יעשה להם..חשבתי,אולי אם אני יעשה את זה הכל יסתדר..

אולי זה פתרון בכל זאת..פעם קודמת ניראה לי שלא באמת ניסיתי,זה היה רק כדי למשוך תשומת לב..

נמאס לי מהבלבול,נמאס לי מהפחד,נמאס לי מההסתרה,נמאס לי מהכאב,נמאס לי מהרחמים,נמאס לי מההערות,נמאס לי מהחושך.

נמאס לי מהכל.

אני יודעת שיש אנשים שהחושך שלי זה האור שלהם..אבל זה עדיין החושך שלי ואני רוצה להיפתר ממנו.

קשה לי.

עברתי יותר מידי בשנים האחרונות.

אני יודעת שהרוב זה בגללי ולרוב אני גרמתי אבל הכל רק מסתבך ויוצא משליטה.

אני מתחילה לשנוא את עצמי..לא בדיוק מתחילה,אני שונאת את עצמי כבר הרבה זמן,מכל הבחינות..

אני רוצה להשתחרר מזה ולהיות באמת חופשיה.. אני לא מבינה למה זה לא טבעי,הרי גם בעלי חיים עושים את זה!

ואם ה' הוא כל יכול,למה הוא עושה את האפשרות הזאת?! בשביל שיהיה לו עוד כמה סיבות להרוג אנשים?! 

אני כן מאמינה בה', אני פשוט שונאת אותו.

הוא דמות נוראית,כועסת,חסרת רחמים,נוטרת טינה ורעה.

תמיד הוא מחפש איך להעניש. בדיוק כמו אבא שלי.

גם את אבא שלי אני שונאת..מזל שהוא נסע לכמה ימים.