אל תהיו אדישים,תגידו לא! לאלימות נגד נשים.

הלוואי יהיה בי כוח עוד מעט

לא להישבר כאן למולך..

הלוואי יהיה בי כוח לא ליפול על ברכיי

מכובד אהבה..

הלוואי יהיו עוורות עיני 
כל זמן שתישארי 
שלא אראה את פניך 
שלא אושיט את ידי לאתר 
עוד מעט 

אנשום לאט

אפצע את ידי עד ישותקו 
לא יתקרבו אל גופך 
המוכר האהוב 
שאפי לא ישאף את הריח 
אלוהים את הריח 
שלא ארד על ברכי 
שתישארי

הלוואי יהיה בי כח עוד מעט 
לא להישבר כאן למולך 
הלוואי אהיה חזקה 
עד שתעזוב 
זאת תהיה נקמתי היחידה.

(כותרת - ישי לוי - מלנכולי, שיר - ריטה - עד שתעזוב)

נמאס לי ממנו. נמאס לי שהוא מתנהג כאילו אני עובדת אצלו.

"בואי הנה! תפני שולחן! חוצפנית איך את מרשה לעצמך ללכת בלי לפנות את השולחן?! ושלא תעזי לבקש עזרה ממישהו! את עושה את זה לבד!" והוא יושב בחיבוק ידיים ליד חברים שלו וצוחק עליי.. ועוד אומר לי לעשות להם קפה.. מילא אם הוא היה אומר את זה בצורה מנומסת או לפחות לא בצעקות אז זה עוד היה בסדר.. אבל מה זה ההתנהגות הזאת?!

וגם הקטע המעצבן הזה שהוא בכוח מנסה שאני לא אשמור כשר.. "חשבתי שעברנו את הקטע הזה.. תפסיקי כבר עם השטויות שלך!"

אני שונאת שאני תמיד צריכה לבחור בכל ארוחה אם לאכול בשר או חלב.. למה היה לו כל כך חשוב לשים חלב וחמאה בפירה?

ולמה היה לו כל כך חשוב בפסח לעשות אוכל עם קמח?! ועוד כשיש לנו אורחים.. ואז הוא עוד שואל למה אני ניראית מזועזעת.. קמח?! טוב שהוא לא שם חזיר מצופה פירורי לחם ורוטב שמנת אתמול בליל הסדר..

אני פשוט שונאת אותו.. ובנוסף לכפייה החילונית שלו,להתנהגות הבהמתית שלו ולדיקטטורה שהוא עושה פה.. הוא גם חושב שהוא יכול לשלוט עליי ולהגיד לי שאני לא נוסעת לכל מיני מקומות.. אם הוא היה משלם לי על משהו אז בסדר אבל אני משלמת לבד על הכל,אפילו את החשבון טלאפון שלי.. לפעמים אני אפילו קונה אוכל לבית מהכסף שלי! וזה לא שהוא נותן לי כסף לפעמים.. אני קורעת תתחת כל יום אחרי הבית ספר בעבודות שלא חשבתי שאני אעשה.. לנקות בבית ספר?!  -_-

אני לא מבינה,הוא הביא בת לעולם בשביל שתהיה לו משרתת?! והוא אפילו לא מסתיר את זה שהוא מעדיף את האחים שלי.. הוא קונה לאחים שלי כל מה שהם מבקשים,לוקח אותם לחופשות בחו"ל ובאילת,לוקח אותם לצלול,לוקח אותם ללונה פארק,קונה להם אייפונים ולפטופים ומחשבים ומה לא.. ואחרי כל זה הוא עוד אומר "בצוואה שלי אני אתן הכל לאחים שלך! את לא תקבלי כלום! " יאללה כבר לך ממני מי צריך תחרא שלך.

אני מבינה שרצית בן ולא בת.. מה לעשות נדפקת.. למרות שבאופן כלשהו כן יצא לך בן.. אבל לא צריך להתייחס אליי ככה S: וממש מעליב אותי שהוא אומר לי שאני לא טובה בכלום ושאני חרא תלמידה ושאני "תמיד חייבת להיות שונה מכולם".. (ציטוט שלו)

דיי לא מוכנה יותר לאכול תחרא שלו באמת שאני רוצה לעזוב את הבית כבר..