העייפות הזאת והצפיפות הזאת
לסחוב את עצמך כל בוקר מחדש
וכשנמאס לך לרדוף סביב עצמך
אתה נדרש לעמוד זקוף.
בכל העיר הזאת המהומה הזאת
לחשוף את עצמך כל לילה מחדש
ומתחשק לך פשוט למחוק אותך
להרגיש טיפה מציאות.
הראל סקעת - המאה ה-21
אז..אחרי כמה ימים של מנוחה בבית והרבה מחשבות על מה אני הולכת לעשות הגעתי להחלטה שאני מסיימת את השנה הזאת ואז אני יראה כבר מה אני עושה שנה הבאה... מה זה עוד חודשיים...
בכל מקרה....... דיברתי עם הרבה תורנים של ער"ן,התייעצתי איתם וחיפשתי פתרונות לבעיות עם ההורים שלי,עם הבית ספר,עם המגדר המיוחד שלי.. ולא ממש מצאתי פתרונות אבל מה שכן.. אני עכשיו בטוחה שאני לא יוצאת מהארון בקרוב.. אין לי כוחות להתמודד עם הכל ביחד עכשיו...
אבל אני גם לא מתכוונת להתאבד.. החלטתי שאני לא מוותרת לעצמי ולא מתחילה עוד פעם לנסות לברוח וזה בדיוק מה שאני הולכת לעשות. אני אתמודד עם מה שלא יקרה.. אני אמנם חלשה אבל אני יכולה להחזיק ככה הרבה זמן.. בעיקר עם החברים המדהימים שלי שדואגים לי ואכפת להם ממני.. הם לא יודעים עליי כלום,על אף אחת מהבעיות.. אבל מה שחשוב זה שהם מנסים לתמוך.. ידיד שלי עכשיו בדרך הביתה מהצבא והוא רצה לנסוע אליי ישר אחרי הצבא.. איזה חמוד! וזה נסיעה של 8 שעות מאיפה שהוא משרת עד אליי! אין הוא פשוט מדהים.. כפרה עליו..
בכל מקרה אני אוכל להתמודד עם מה שלא יקרה ואני בחיים לא אנסה להתאבד יותר!
עוד משהו... יש לי ידיד ממש ממש טוב שהוא במקרה גם בן דוד שלי והוא נכנס לכלא לפני כמה ימים.. לא משנה למה.. וזה ממש ממש מבאס..:/ אם אני לא טועה,הוא משתחרר מהכלא עוד איזה חודשיים.. אני חייבת ללכת לבקר אותו..:/
טוב..שיהיה סוף שבוע נעים..