אל תהיו אדישים,תגידו לא! לאלימות נגד נשים.

אני מי שאני.

אני לא רוצה רחמים,

אני לא מחפשת תשואות.

אני מנגנת למקצב שלי,

אומרים שזה רע,

לדעתי זה נפלא.

חיים רק פעם אחת,

אין דרך חזרה.

למה לא לחיות כמו שאנחנו?

אני לא רוצה להעמיד פנים,

לא אשקר.

אני מי שאני.

תכלס.. הדבר האחרון שאני מרגיש עכשיו זה שאני יכול להיות מי שאני... אני מרגיש נורא..

כל יום רק יותר מדכא אותי..

ועוד יותר מדכא אותי לראות את כל ההודעות תמיכה האלה בהומואים ולסביות.. אני יודע שזה טוב שיותר ויותר אנשים תומכים בהומואים ולסביות

ואני יודע שאולי אני נשמע אגואיסט אבל זאת ממש לא הכוונה..

הכוונה היא שזה פשוט מעיד על טרנספוביה.. 

אף אחד לא מבין טרנסים

כמעט אף אחד לא תומך בהם

כל החברים שלי קוראים לטרנסים "מפלצות" וכל מיני כאלה.. כשהם בכלל לא יודעים עליי...

אתמול הסתובבתי עם החברה הכי טובה שלי והיא אמרה "וואו איזה כיף זה להיות גבר"

בלי קשר לכלום.. סתם פתאום היא אמרה את זה..

ואז אמרתי "אולי את טרנסג'נדר" והיא ישר אמרה לי "י'בת זונה" והתחילה להיגעל ולומר כל מיני דברים על הנושא הזה...

ניסיתי לשלוח ליועצת קישור למידע על טרנסג'נדרים בויקיפדיה במייל.. פעמיים לא הצלחתי לשלוח לה את המייל הזה.. (גורל?)

אולי באמת אני לא צריך להיות ככה.. אולי אני צריך להיות פשוט בחורה רגילה שיוצאת עם בנים ולא קשורה לקהילה הזאת..

הלוואי והייתי רגיל.. 

לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה" (ספר דברים, כ"ב, ה')

גם לפי התורה זה אסור.. גם לפי החברה.. גם לפי האמונה שלי.. אז למה לי ללכת ראש בקיר? למה ללכת ראש בראש עם העולם?

לפעמים אני לא מבין את עצמי...