אל תהיו אדישים,תגידו לא! לאלימות נגד נשים.

אז לא מזמן הייתי בהפגנה בירושלים מול הבית של ביבי על צדק חברתי,על מחירי הדירות והכל..

פגשתי שם מישהו מהמאהל של ארלוזרוב בת"א. הוא היה חולה באותו יום.. כמה מפתיע.

אחד השירים ששרנו (המפגינים) היה:

"לביבי שלי 3 דירות 3 דירות לביבי שלי לולא היו לו 3 דירות אולי הייתה לי דירה משלי"

זה כל כך נכון.. זוכרים את פרשת המיטה המעופפת?

שלשכת ראש הממשלה דרשה מיטה בחצי מליון שקל לטיסה של 5 שעות?

זה בהחלט נשמע לי לא הגיוני.

גם ההורים שלי כמו רוב המשפחות בארץ,בקושי מצליחים להתפרנס. אני לא מעז בכלל לבקש מהם כסף וגם על המתנת יומולדת רציתי להחזיר להם את הכסף.

ומה שלדעתי צריך לעשות זה לצאת ליותר הפגנות,יותר שביתות. כמובן בצורה לא אלימה ובתיאום עם המשטרה.

שכמו בהפגנה בירושלים,גם הומלסים וגם אלה שגרים במאהל יבואו להפגין,שתהיה יותר תקשורת,יותר אנשים!

צעדת המיליון ראונד 2.

יש כל כך הרבה דברים אחרים שקורים במדינה הזאת וצריכים להפסק. זה מה שאנחנו צריכים להתעסק בו? איפה שנגור? אם נאכל לארוחת ערב לחם עם מרגרינה (מרגרינה טבעונית כמובן) או ברוקולי ואגוזי ברזיל?!

יש המון דברים אחרים! מה עם להט"בופוביה? גזענות? אלימות? מתי נתעסק בדברים החשובים באמת?!

שמישהו יחזיק אותי לפני שתהיה לי התפרצות זעם.

אז נסעתי לסופ"ש אצל ההורים כי היה לי יומולדת שבוע שעבר וקבענו לחגוג עם המשפחה המורחבת לסבתא שלי,לאמא שלי ולי..

אז הסופ"ש התחיל נחמד,יצאתי עם אבא שלי,חברה שלו והאחים שלי לאכול חומוס לכבוד היומולדת.. כי זה הדבר היחיד שמצאתי שכולנו נוכל לאכול כי אני טבעוני חח.. והיה ממש נחמד,ההורים שלי קנו לי ליומולדת פלאפון נורמאלי אחרי ששנתיים הייתי עם פלאפונים ישנים של אנשים אחרים כי לא היה לי מכשיר..

בקיצור בערב נשארתי קצת עם אחים שלי בבית,בישלנו והכל. שבת בצהריים נסענו למסעדה כל המשפחה המורחבת.. כמובן שלי לא היה ממש מה לאכול שם,שוב כי אני טבעוני..

ובקיצור אכלנו ואז הלכנו לבית של סבא וסבתא שלי למנה אחרונה וסתם לשבת שם.

ואז התחיל העניין של המתנות. בחיים לא הביאו לי מתנות שהם כאילו דברים של בחורות,לא בשמים לא צעיפים לא ארנקים לא כלום. הביאו לי או כסף או ספרים או שמיכת צמר,דברים כאלה..

והשנה לכבוד זה שרוב המשפחה שלי או יודעת עליי או חושדת,כנראה שהם עשו איזה סיכום משפחתי שכולם מביאים לי מתנות שהם דברים של נשים,הביאו לי צעיף לבן עם חוטים ושטויות,הביאו לי ארנק עם פפיון,הביאו לי ספר שנקרא "איפה את,ברנדט?" או משהו כזה,הביאו לי בושם של נשים,האחות המוזרה של סבתא שלי הביאה לי דאודורנט סטיק ליומולדת.. שאלתי אותה בצורה מנומסת מה זה המתנה הזאת והיא הסבירה לי שהיא משווקת את זה ושזה דאודורנט בלי אלכוהול,בלי אלומיניום,בלי אנטיפספירנט,לא נוסה על בעלי חיים ולא כלום והוא גם בלי בושם.

ואז אמרתי לה שחשבתי שזה שהיא מביאה לי דאודורנט ליומולדת זה איזה רמז או משהו והיא אמרה "לא מה פתאום רמז? להפך!!"

להבין מזה שהיא חושבת שאני מריח טוב..? טוב נו.. 

בכל מקרה,היה נוראי,עדיף שלא יביאו מתנות מאשר שיביאו מתנות כאלה,באמת שזה ביאס לי את אתמול,את היום ויש מצב שהבאסה עוד תמשך..

כמובן שאת כל המתנות שקיבלתי הבאתי לאמא שלי אז היא זכתה במתנות של שני ימי הולדת..

ואל תגידו שאני כפויי טובה כי הם עשו את זה בכוונה!

בקיצור אחרי זה יצאתי עם חברה לשבת איפשהו לדבר לאכול וכזה.. היה ממש נחמד,בדרך חזרה כמעט עשיתי תאונה פעמיים..

ואם כבר מדברים על תאונות,גיליתי אתמול בלילה שחבר טוב שלי מאושפז בבית חולים כי הוא עבר בבוקר תאונת דרכים. הוא בסדר אבל עדיין זה הכי מפחיד בארץ.

בכ"מ,שיהיה שבוע טוב!

טוב אני לא יודע אם עוד יש מישהו שקורא פה,אבל רציתי קצת לספר על מה שעברתי בזמן האחרון..

מאז שאני בשנת שירות,השתניתי לגמרי.

אני טבעוני,אני נלחם על הזכויות שלי ושל הקהילה הגאה,אני נלחם על שיוויון ערך האדם,אני מגשים את הערכים שלי!

אני חי חיים שיתופיים בחוות הכשרה!

אני מתקדם בצעדי ענק לעבר המשך השינוי שלי!

מצד אחד אני ממש שמח שמצאתי את עצמי קצת יותר בעולם הזה..

מצד שני,אחרי שאני קולט מה קורה מסביבי,את הרוע,הגזענות,האלימות,הבריונות שיש בעולם הזה,אני ממש לא רוצה כבר לחיות בעולם כזה..

כל מה שאני רוצה זה לברוח מפה.

כשבת גרעין שלי אמרה לי שהיא חושבת שחניכים שלה באמת יפעילו עליי אלימות פיזית,הבנתי שהאלימות כל כך קרובה אליי,שאני עצמי מפחד לצאת מהבית!

הבנתי איך אנשים אחרים מרגישים כשיש איום על הקיום שלהם.

הבנתי שאני לא יכול לשבת מהצד ולא לעשות כלום.

שאם לא אני,אז מי כן ילחם על העתיד של הארץ,של העולם שלנו?

אם לא יהיה מי שילחם,מה יהיה פה בעוד כמה שנים?

המצב יכול להיות יותר גרוע מעכשיו? התשובה היא כן.

האם אני אתן לזה לקרות? אני אעשה כל מה שאני יכול כדי לא לתת לזה לקרות.

מה צריך לעשות? להיות פעיל.

ללכת להפגנות,להקים הפגנות,לפרסם דברים באינטרנט ומחוץ לאינטרנט,לחנך ילדים ונוער לשיוויון ערך האדם,לחיות חיים שיתופיים וסוציאליסטיים ובגדול,לחשוב כל הזמן על שינוי. שינוי המציאות שבה אנחנו נמצאים,גיוס של אנשים שמוכנים לדאוג לשינוי הזה ביחד איתי. זה מה שאני רוצה!

You may say i'm a dreamer but i'm not the only one..