הכל של סקרלט

לאט לאט הבנתי שאולי היא לא מבינה.

אז סיפרתי לה.

סיפרתי לה כי קצת נבהלתי.

כי היא אמרה משהו שהעמיד אותי באי נוחות. אי נוחות כזאת שמזמן נמאס לי להרגיש.

אי נוחות כזאת שבדרך כלל לא מפריעה לי יותר מדי כי לא יוצא לי להתחבר להרבה אנשים חדשים ולכן משפטים כאלה לא יגררו ממני תגובה.

אבל איתה הצלחתי להתחבר.

והשיחות איתה מתרחבות להמון היבטים בחיי ובחייה.

פתאום ההבנה שאולי היא לא מבינה , הפריעה לי.

והאי נוחות שחשתי איתה גרמה לי להרגיש צבועה שוב כמו לפני שנים.

אז סיפרתי לה.

התגובה שלה נעה בין תדהמה מוחלטת לחוסר אמון.

דבר שגרר ברברת מטורפת מצידה, צחוק מתפרץ ולא מובן ושניות של שתיקה מוזרה שהרגישו כאילו נמשכו יותר.

ואז היא עברה נושא.

ואני נותרתי קצת המומה.

לרגע נבהלתי ממה שעשיתי. נבהלתי ממה ששיתפתי.

ובאותו הרגע זה היכה בי.

היא חושבת שאני מתחילה איתה?

היא נבהלת כי קבענו את החופשה הזאת מראש והדירה עם מיטה אחת (מטעמים של חיסכון)?

היא חושבת שאני מעוניינת? היא נגעלת ופתאום אני כבר לא חברה שחולקת איתה דירה לכמה ימים של חופש אלא מישהי שמנסה?

והלב שלי דפק מהר כי מצאתי את עצמי סותמת בכח את הפה, נושמת נשימות ארוכות ושותקת רק כדי שלא ייפלט לי בטעות:

"תגידי, את נורמלית? מה את חושבת שאני?"

וסתמתי את הפה. נשכתי בכוח את השפתיים רק כדי לא לצרוח:

"אני רוצה רק אחת! יש מישהי אחת שגורמת לי לזרמים בכל הגוף וגם אותם אני מנסה להדחיק בכל הכח, אז נראה לך שאני אכנס לסיוט הזה שוב???"

כי זה סיוט.

פתאום בא לי להסביר, כן זה סיוט.

כי אני לא מאמינה שנפלתי ככה.

כי אני מרגישה בוגדת כל יום.

יש ימים שיותר ויש שפחות אבל ההרגשה תמיד שם.

כי כשאני לבד ומוזיקה ממלאת לי את הגוף , אני נזרקת למציאות אחרת, עולם מקביל וכשהשיר ברדיו נגמר, קשה לי.

כי הניתוק הזה עושה לי טוב. והניתוק הזה עושה לי רע.

וההרגשה שאני שלמה שוב, מנפצת אותי לחתיכות.

אז זה סיוט תמידי כי אין איך לנצח.

ואני לעולם לא ארצה את זה שוב עם מישהי אחרת.

כי אין אחרת חוץ ממנה.

אז עכשיו אני מוצאת את עצמי בטריטוריה לא מוכרת.

יכול להיות שעשיתי טעות והיא תפחד ממני כל הזמן שאנחנו שם.

יכול להיות שדפקתי חברות טובה כי פתאום זה נראה מלא אינטרסים.

ואם אני אדבר עכשיו ואנסה לגשש אולי אני מעצימה משהו לא קיים.

אז אני בוחרת לשתוק ולראות אם היא מתייחסת אחרת.

ואני בוחרת להינות במהלך הימים האלה שם גם אם יהיה מוזר בלילה.

ובינתיים אני אשתוק עוד.