זו שיחה שהתנהלה לה לפני ל"ג בעומר. בערך כזה. מחר הם מסיימים, הגדולים של הביניים והתיכונים, והנה העונש הגדול מתחיל להגיע. זה שונה מזווית ראיה של הורה. מי צריך חופש גדול? שילמדו כל השנה.
יש יותר מדי חגים ומועדים בכל מקרה. עכשיו שלושה חודשים של חופשה שתטריפה לנו את הדעת ואת סידורי הימים לסוף אוגוסט, החגים, בין לבין, וימי החופש שלנו נעלמים כלא היו. אני בעד חוק שכל עם ישראל בחופשה מרוכזת במחצית השנייה של אוגוסט, ורק התלמידים לא.
אני: יש לך שיעורים?
הבכור: "לא"
למה? לא למדתם היום?
"לא קיבלנו"
אבל כתוב בתכנון השבועי שיש שיעורי בית
"זה סוף השנה ולא נותנים"
הפסקתם ללמוד?
"לא"
אז תן לי לבדוק את המחברות
"למה?!?!?!!!!! אתה לא מאמין לי?????!!!! [טריקת דלת]"
(עכשיו אני יודע שיש והוא לא עשה) מאמין, אבל אולי פספסת משהו!
"לא. עשינו הכל בכתה"
ממתי עושים שיעורים בכתה? בכתה מקבלים שיעורים
"עשינו הכל בכתה"
אבל מסומן כאן בחוברת שלך, שיש לעשות עמודים 19-24. עשית?
"לא"
אני רואה. למה לא?
"כי זה לא למחר."
אבל כל השנה אנחנו מדברים על זה ששיעורים עושים כל יום בלי קשר למערכת של מחר!!! מה עוד יש לעשות?
"כלום. באמת נשבע לך שאין כלום למחר"
טוב, תביא את הכלום ונבדוק
"א-ב-א!!! אין יותר כלום! תן לי לעשות את החוברת"
.....
"אבא! [בקול סמכותי], מצאתי גם עוד עמוד בתנ"ך ודף במולדת ששכחתי וזה למחר, וצריך להדפיס."
חשבתי שהפסקתם ללמוד...לך תכין הכל לפי הסדר של קודם מכינים למחר, ואחר כך את השאר.
"נו כבר, אבא! אחרי 9 בלילה. למה אני צריך להכין הכל עכשיו?!"
כי מחר אתה לומד
"אבל אפשר להגיש בשיעור הבא"
מעולם לא שמעתי על זה. אם השיעור מחר אז תעשה למחר
"אבל מחר השיעור מבוטל ועבר ליום חמישי. היא אמרה לנו לא להכין למחר!!"
אני אשלח לה מייל
"למה???!!!! לא רוצה!! אל תשלח לה כלום. אני אכין הכל. בסדר?!?!!!?!?!!!"
כתוב גם בתכנון השבועי שיש מחר מבחן במדעים
"אה, כבר למדנו"
מי זה למדנו? מתי למדת? לבד? בעצמך?
"למדנו בכתה. חזרנו על דף החזרה בכתה"
ואתה יודע את החומר? תן לי לראות את החומר במדעים עם הדף חזרה
"למה???????????"
בשביל לבחון אותך
"אתה לא יודע מדעים"
אני יודע הכל. תביא כבר!
"הדף בכתה"
מה החומר למבחן מחר?
"אני אחפש. הנה החומר, כתוב בתכנון השבועי."
זה כולל גם את השיעורים שלא עשית. תביא את החוברת והמחברת. למה לא כתוב כלום במחברת?
"כי אנחנו עובדים עם דפים וכותבים בחוברת"
מה זה וזה וזה וזה? אני שואל מהחוברת. הוא עונה בקצרה. טוב, אם אתה מרגיש מוכן יופי. אם תיכשל כי לא למדת, תחטוף ממני. מותר להיכשל אם לומדים ולא יודעים, לא אם לא לומדים (משנן לו את זה כל שבוע)
"אני הולך לישון"
מה עם השיעורים למחר?
"אז אני עושה גם את השיעורים למחר?!!!?"
כן!!! אתה לומד מחר!
"עשיתי. "
כל כך מהר? בשביל זה התווכחת איתי? עשר דקות?
......
אחרי שעתיים, מים יורדים בשירותים של הילדים.
"אבא, הקאתי עכשיו. כואבת לי הבטן [פרצוף של קוקר-ספיינל סופני]"
רוצה אקמולי? (שזה שווה ערך למיץ פטל) תשתה מים ולך לישון. בבוקר נראה.
......
"אבא, אני לא מרגיש כל כך טוב. "
תשתה מים, תאכל רבע פיתה, יעבור לך בבית הספר. אתה לא נשאר בבית היום
"אבל אני לא מרגיש טוב! ומה אם אני אקיא בכתה?"
תנקה אחריך
"לא רוצה! אמא!!"
היא: "מה שאבא אמר"
"אז אני חוזר מוקדם מהביצפר"
לא! באקו כפול משני כיוונים שונים בבית
"פעם קודמת הרשית לי להישאר בבית!"
פעם קודמת לא היה לך מבחן
"הרבה ילדים לא עושים את המבחן ועושים בשיעור הבא"
אתה הולך. נקודה.
"גם אתה נשארת בבית כשהיית חולה!! סבתא סיפרה לי "
"אני הייתי חנון, והכנתי את כל השיעורים. שלום. יום נפלא ובהצלחה."
(תזכורת, להגיד לסבתא לצמצם העברת מידע לא חיוני, זה מבלבל את הדור או בקיצור, לשתוק לפעמים)
......
"אבא קיבלנו את המבחן במדעים. נחש מה?" (הוא אוהב את המשפט של "נחש מה?")
מה?
"קיבלתי 103 כי עשיתי בונוס ועוד הייתי חולה! אתה רואה שלא צריך ללמוד?"
*****
גם אצלכם? פרגנו לי בפייסבוק. קליק קטן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
