בילינו סופ"ש באילת, אמצע הקיץ, סוף יולי, כבשן החום של אוגוסט. 45 מעלות ביום, בצל כמובן, ועוד 45 מעלות בלילה, בחושך. שתי מסקנות מתבקשות הן שאין הבדל בין יום ללילה בקיץ של אילת, ו-45 מעלות זה שווה ערך ל750 מעלות. החום תחת השמש האילתיתי זו הרגשה של עוף ממולא בארוחת הבוקר, צלוי במרינדה של קרם הגנה.
אם כבר נגעתי בקרם הגנה, לדעתי זה מגן רק על חשבון הבנק של המשקיעים בדר' פישר. מי יודע מה ההבדל בין 32 ל-38 ל-40 ל-44 ל-45 ל-99?!!!?? בקרמים? כמו הגרלה של הלוטו המורחב. לא עברנו השתלמות מקצועית בתחום ואנחנו מנחשים על פי מה שאמרה ההיא שיודעת ממש טוב, מהגן של הילדים. מעבר לזה או שיוצאים שרופים מהשמש או שלא. לא מצאתי באמצע.
המלון שבו היינו היה מרשת פתאל, בחבילה "הכל כלול". החדרים היו מעוצבים בסגנון וינטג' מינימליסטי, וההרגשה הכללית הייתה של הפלגה מאשדוד במג'יק 1, למרות שעדיין לא הפלגתי שם (רק מהפרסומים קיבלתי את הרושם העז). תכלס, אין מה לעשות בחדרים, הקטנים והדחוסים נורא, במילא אנחנו כל היום בחוץ. הבילוי הרציף נע סביב האוכל, משהו כמו 96.78% מהזמן. ארוחת הבוקר מתחילה מתישהו ונגמרת כשעה לפני שמתחילה ארוחת הצהריים שנגמרת מתישהו לפני ארוחת הערב. באמצע יש סוג של מתוקים מטוגנים ברוטב שוקולד וסוכר, וארטיקים כיד המלך, כולל שתייה, כמובן.
האוכל מוגש כמיטב האוכל בבתי מלון ישראלים. ה-ב-ו-פ-ה הענק והמפואר. באמת שהאוכל טעים מאוד, מגוון מאוד, הרבה מנות, טעמים, ותמיד יש מה לאכול. אפילו לילדים בר מיוחד, שחצי ממנו נעלם על ידי ההורים. שאפו גדול למלונות באילת על כי השכילו להבין את נפש המשפחה הישראלית, והיינו ביותר ממלון אחד. הבופה במלון זה המקום הכי ישראלי שיש עלי אדמות. כל הסטיגמות הקיימות שאי פעם ראיתם, קראתם, חוויתם, שמעתם, נזהרתם, קמות לתחייה ממש אל מול עיניכם הרואות והמשתאות, עד כי בארוחה האחרונה אתם הופכים להיות הבופה עצמו. אתם זה הבופאיסטים!!!
החוקים הבסיסיים להיות בופאיסט מקצוען, בלעדיהם אתם פשוט לא:
- הבופאיסט יארגן לשולחן שלו, צלחות עמוסות כל טוב ללא קשר למספר האנשים בשולחן
- הצלחות יהיו עמוסות כמויות מזון שמספיקות לצוות חי"ר נועז ורעב מאוד
- הצלחות יהיו עמוסות מכל סוגי המזון הנלווה למנות העיקריות, קרי סלטים, לחמים, תוספות חמות, בורקסים נחשבים תמיד לתוספת, כמו ממולאים. חשוב לזכור מכל סוגי המזון. לא לפספס
- בופאיסט מקצוען לא אוכל מרק, אלא בארוחת שישי (ע"ע)
- הבופאיסט מביא חצי מהקינוחים כבר בפתיחת מושב האוכל, בעיקר פירות, כי ייגמר עד שנסיים לאכול, וכולנו רגילים לאכול צלי בקר עם ענבים טריים ליד
- הבופאיסט תמיד יברר עם המלצר התורן מיהו האחראי ואיך אפשר לקבל משהו מיוחד שאין בתפריט. גם המשפט "אולי נשאר מאתמול" הולך חזק
- בופאיסט מגיע לאכול בכל שעה שהיא. אל תבנו על שעה מוקדמת שבו הוא מגיע ויתפנה לכם מאוחר יותר. לדוגמה של ארוחת בוקר, אזי חדר האכול עמוס לעייפה מתשע וצפונה, ולא נסגר בשעה היעודה במילא.
- כל ארוחת בופאיסטית מלווה במגש עם ארבע כוסות שתייה מלאות פר סועד
אם עברתם בהצלחה את החוקים לעיל, הרי שאתם מוכנים לבחון את עצמכם האם יש התאמה לחוקי ארוחת הבוקר, ביום חול ושבת. אני מדגיש כי רק סימון שמונה הצלחות מלאות בסעיף הקודם, מקנות זכות בחינה בסעיף הזה נתחיל בסעיפי ארוחת הבוקר, יום חול ויום שבת. יש הבדל תהומי!!
ארוחת בוקר של יום חול מביאה את בשורת החביתה. בופאיסט לוקח צלחת אחת עמוסת חביתות מכל המינים והסוגים, עם ובלי התוספות בכל קומבינציה אפשרית. לצורך הבהרה, מקושקשת, עין, רגילה, הפוכה, עם גבינה צהובה ("שים עוד, מה אתה קמצן עלי?"), בצל ירוק, פטריות, כולן נחשבות לחביתות מזנים שונים, ויש מצב אמיתי כי כל סוג מוגש לשולחן הבופאיסט, על גבי צלחת נפרדת.
- בופאיסט עם ניסיון של למעלה מחמש שנים, מביא גבינות וירקות שונים, ממקומות ההגשה האחרים, למען יכינו לו חביתה מיוחדת.
- ביצים קשות זה לא חביתה, וכל בופאיסט אוכל לפחות שתי ביצים קשות אחרי שלוש חביתות שונות
- כל בופאיסט אוכל שלוש מנות של סלט טונה ודגים מעושנים, כרגיל כמו בכל יום חול אחר בחייו
- כל ארוחת בוקר בופאיסטית מדגמנת מבחר לחמניות עצום עם הר חמאה
- בורקסים בבוקר זה האישו המרכזי של כל משפחת בופאיסטים ממוצעת. הבורקסים נמדדים במשקל ממש כבסופר, ולא ביחידות אכילות. ככה קל יותר להביא לשולחן, נניח קילו וחצי בורקס גבינה "פילאס"
- בשבת יש הבדל קיצוני אחד ומיוחד. אין חביתות!! זה מכריח את הבופאיסט לדגמן סצנה מצ'ארלי וחצי על כמות הביצים הקשות לארוחת הבוקר. אפילו החומות בחוץ הן לבנות מבפנים
- נדבך נוסף ומיוחד לשבת זה הג'חנון! הוריייי ג'חנון, המאכל הלאומי לשבתות בבוקר (אני מעדיף צלחת צ'ולנט). גם כאן מתגלה הבופאיסט כבשבתות חייו הרגילים, אוכל שלושה ג'חנונים לסיפתח, לפני הבורקסים, הביצים והלחמים, עם קערת רסק עגבניות, ולקינוח צלוחית קטנה בסבב רבוע של פסטה ברוטב שמנת פטריות.
- לקינוח, כל בופאיסט לוקח על עצמו את החובה לאכול שני מעדני דני לפחות, אפילו אם לא אכל דני מאז החופשה האחרונה. ככה זה.
לאחר ששבעתם מארוחת הבוקר נעבור להררי ההמבורגרים, הצ'יפס, והמנגל המינימליסטי, שמוגש עם ארוחת הצהריים לנווט את ההמונים אל מחוץ לחדר האוכל. את הרעיון הכללי אתם מבינים יפה, ואם אתם לא, אזי תחזרו שלב אחורנית ותתחילו שוב. בופאיסט אוכל מחוץ לחדר האוכל, ועובר פנימה לראות מה הוא פספס, ואוכל שוב.
ארוחת הערב של שישי זה קלאס מיוחד לבופאיסט. לעיתים קרובות הוא לא מגיע בבודדת, אלא בקבוצה רבת משתתפים. מתיישבים ליד השולחן, וכל בופאיסט נוהג לפתוח את הארוחה בקידוש, עם חלה שלמה רק עבורו. התופעה של משפחות בופאיסטים די משעשעת, אותי. הבופאיסטיות (!) נוהגות לקרוא לשאר חברותיהן, ילדותיהן, אחיותן ובנות הבת דודה אל שולחנות הבופה:
- שולחן המרקים מקבל טיפול יסודי עם קערית מרק לכל סועד בכל גיל, ירצו או לא
- במקביל, חשוב להדגיש את המקביל, שולחן העיקריות מקבל טיפול דומה רק עם העיקריות שנראות כמו ראשונות, קרי ממולאים
- עדיין במקביל, שולחן הסלטים מקבל טיפול צלחות מכל סוג קיים, פעמיים שיהיה בכל קצוות שולחן הסעודה, כולל הכבד קצוץ, שהמגש עליו הוא נח לתומו, מחולק מיידית כמו פיצה משפחתית, ושתי שישיות עוברות לצלחות ההגשה דרך הבופאיסטיות.
- רק הגפילטע נשאר מיותם. זה הפיינל פרונטייר של הבופאיסטים. אין גפילטע, נקודה.
- בופאיסט אמיתי ממלא את צלחתו רק במנה העיקרית. התוספות במילא יגיעו למרכז השולחן
- לבופאיסט מקצוען יש חיבור נכון לאוכל ישראלי אותנטי בארוחה אחת מלאה, החל מצלעות בקר, דרך ממולאים, שוקי עוף אסייתים ועד חריימה. יחד!
- בופאיסט מקנח בנישנוש קל של השניצלים של הילדים, עם הפסטה ליד.
- בופאיסט תותח על לא לוקח אוכל בעצמו. משרתות אותו הבופאיסטיות
בסיום הארוחה יש לבדוק היטב האם נשארו ערמות של צלחות עמוסות על השולחן, אפילו אחת על האחרת. אם לא, הרי שלא היו כאן בופאיסטים. אם כן, דפקנו את המלון, זה "הכל כלול!!!!"
****
הייתם שם.. יש לכם חברים בופאיסטים? אתם בופאיסטים? קליק לפייסבוק בשבילי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
