אתחיל בווידוי קטן. בניגוד גמור לכותרת, אני אוהב את כוכב נולד. זו האמריקאית, ואת הסוג של מקבילתה הבריטית עם גילוי הכישרונות. הישראלית לא מרגישה כמו דה ישראלי איידול, אלא יותר כמו מסיבת סיום תיכון באולפן והנה הבאנו פסנתר, על הדרך אל תשכחו כמה השופטים שלנו מנסים להיות מאאאגניבים, ואולי תתפלק לנו עוד דיוה נינט לייק (בבקשה שתתפלק לנו כבר עוד נינט!!!!). ביג לייק. פרסומות וחזרנו לעוד צביקה הדר (שיהיה בריא).
השנה רוצים לעשות לנו שמח, נוסטלגי, עממי, ישראלי של כולם, כזה עם חיוך ואושר עם 100 שנות זמר עברי. וואלה. שיהיה. תשתקו ותהנו כי בחרנו לכם את השירים הטובים של גלגל"צ בשעות שאתם לא שומעים, והרכבנו את הרשימה שכולם יודעים לשיר בכל טיול. ככה אנחנו, מיינסטרים, בינוניים ופופולאריים מתמיד. נראה אתכם מביאים אותה ביורם טהרלב או שימי תבורי.
אני מתעב את כוכב נולד הישראלית. אפילו להעתיק פורמט לא מצליחים כאן. אחרי עשר עונות הכל התכנס בה לתוך מיאוס מהול בדביקות תחת כדורים פסיכיאטריים, של המפיקים, וצדיביקה. לקקנות וסכרין ברמות מסוכנות, סיפורי חיים תלושים מתוכן התוכנית, וכל מועמד יושב על משבצת שתפרו לו-לה, כי "יש לו צבע מיוחד" ואחר נופל בגלל "שחסר שם משהו. זה לא זה. אין לו-לה נוכחות".
צריך דתי לייט לתוכנית, צריך שלושה סיפורי חיים קורעי לב, צריך אתיופית, עולה חדשה זה תמיד טוב, כמה אחורי צבא תלושים עם הגיטרה, שני מזרחיים בסגנון גולן-פרץ-ארגוב-לוי כי אנחנו לא גזענים, ההוא בן העשרה שסיים תיכון, הומו בארון, סוג של נכות, זה בלי נוכחות במה אבל עם קול מלאכים בוכים בלילה, בלונדינית חצי כוסית בשביל התמונות באינטרנט, ואל תשכחו את המשקל העודף. אנחנו זה כוכב צבא העם, מכל המינים מכל הגדלים העיקר שלא יגידו שיש כאן הפלייה. הנה המשבצות מלאות, אפילו אם אתם מזייפים, במילא נעיף אתכם מיד. איכס.
הכל משבצות של רייטינג וטאבלטים. ירוק או אדום, נכתוב באצבעות ונוסיף פרחים וסימני קריאה. השופטים יושבים על משבצות מסומנות, אחד אמור להיות רציני, אחד מזרחי, אחת חצי חצי העיקר שיש בחורה. צריך פה גדול וזה נפל רע על צדי כי גידי לא מספק את הסחורה בלי שכותבים לו בכישרון הפרסומאים של בזק. צביקה מהאו"ם, דאחקות, גוזר גזירות ומודיע הודעות. אמפטי, סימפטי, ברכות. צביקה הדר מאוס, שרוף, אובר ציניות ונחמדות מעושה להגיד לכל המתחרים הזייפנים "זה לא אתם, יש לכם קול נהדר, אהבנו כל כך, אתם תצליחו אבל לא איתנו כי אתם לא מתאים לתוכנית". מה שהוא צריך להגיד ובטח מאוד רוצה זה יאללה, יעופו לנו מהעיניים.
נגעל מהשופטים וצדי בעיקר, עליו לא צריך להגיד כלום, רק לזרוק. אין לאף אחד מהם שום פרסונת על של יוצר מיוחד, זמר מהולל ויוצא דופן, חיית במה קורעת מיקרופונים. כולם קטנים, משקל נוצה תרבותיים, חסרי חשיבות ובעיקר עניין. גידי גוב לא יכול להריץ את השטיקים האינפנטיליים שלו כל תוכנית ולצפות לקידת הקהל, ומתי בכלל היה הדיסק האחרון שלו? כמה כבר ראינו אותו אוכל את הקהל בהופעות בעשרים השנה האחרונות, בהן הפרץ התורן על משבצת השופט המזרחי, עדיין היה בגמילה מחיתולים?! מתי פרצה לחיינו חובבת הצעירים והחרמנית מדי מירי מסיקה?! מה היא כבר עשתה במוסיקה שיכול לעזור לה להבחין בכישרונות חדשים יוצאי דופן? כל שופט בדה וויס אוכל את ארבעתם יחד, ועדיין תוכנית ליגה ב'.
הנבחרת האמיתית זו שמחפשת את תשומת הלב כל הזמן (תמונה מאייס)
(שיט, כמה שאני לא יכול לסבול את צדינק'וש וההערות שלו שמורכבות מעשר מילים בודדות, כי ממש ממש אין שם משהו וצדי זה לא זה. כאילו שצביקה טוב יותר. אוהבים אותך, באמת מכל הלב, אבל לך הביתה).
בואו נודה אחת ולתמיד, הכי כיף זה בחירת המועמדים, ובשביל זה התכנסנו כאן הערב, לראות אוסף עצום של טמבלים וטמבליות בקול צפרדעי ביצה שגדלו ליד הכור בדימונה, עושים צחוק מעצמם, לראות את השופטים נקרעים ומעיפים אותם, לשמוע קצת מרגולית נגדם, איזו הערת סיימון כזו. תכלס, באנו לצחוק על אחרים. זה ההארד קור של התוכנית הזו, ככה זה מצליח באמריקה. עבורי התוכנית מתחילה בבחירת המועמדים, ומסתיימת ביום תחילת התחרות, כי מה לי ולפאקינג תחרות קריוקי?!
השנה עבדו עלי, הענישו אותי, וגררו את בחירת המועמדים עד לאמצע יולי, כאילו עושים מבחנים לסיירת של המוסד. חודשיים מבחנים, סדנאות, בתי מלון, רשימה מצומצמת, מועמדים סופיים, נבחן מול קהל, ויאללה לתוכנית. הרסתם אותי עם רבע שעה חשיפה בכל תוכנית לכל מועמד. דייייייייייייייייייי! הבנו את הרעיון, הם קיבלו חשיפה, אתם תקבלו עשרות מיליוני מסרונים מטיפשים בני עשרה, וכולנו נסבול שלוש פעמים בשבוע כולל לקט, איך הגענו עד הלום, תוכנית הצלה, תוכנית הצלה שנייה כי לא הצלתם את המועמד שרצינו, וארבע תוכניות ספיישל לזמרים ויוצרים מיוחדים בישראל, שיקבלו את הכבוד שמגיע להם.
גדלה להיות זאת. דיוה אמיתית
נינט זו הברכה והקללה של כוכה נולד. המנצחת היחידה עד היום שמתאימה להגדרה כוכב נולד, גרמה לחיות של התוכנית וכן לעצירותה האומנותי, אם יש אומנות שם. בלעדיה התוכנית לא הייתה שורדת כי עדיין מחפשים נינט שנייה, וזו הבעיה, שמחפשים נינט שנייה. מעבר לכוכבים של ילדים וקניונים, יום העצמאות, לא נולד שם כלום. אז יאללה תסגרו את האורות, המערות, הטיול בישראל היפה, ותנו לנו שקט מכם. מיציתם. אל תעזו לחזור לעונה נוספת בלי הפורמט הישן והמנצח.
מתי מתחילים לשדר את בחירת המועמדים לעונה הבאה?!
אתם מסמסים או שונאים את כוכב נולד? יאללה ש'לכם, תביאו תגובות!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
