- היה יהודי - ישראלי בכל רמ"ח אבריו
פרץ של געגועים ונוסטלגיה "לארץ ישראל שהייתה" שוטף מחדש את התקשורת והעולם הווירטואלי. עוד אריק הלך לעולמו, עוד אריק שייזכר כאושייה ישראלית מזן יפי הבלורית והתואר, דור לוחמי המייסדים של 48' שבנו את המדינה ואת האתוס הלאומי במו ידיהם, פקודותיהם, מעשיהם, וחזונם. אריק שרון היה המצביא קר הרוח, המפקד ללא פחד וללא מורא, אבל עם היסטוריית לחימה שנויה במחלוקת קשה, בעיקר על מידת הצלחותיו ועל מה שהשאיר אחריו.
אריק שרון היה כוחני להחריד, אלים וברוטלי נגד מתנגדיו ואויביו, ונתפס כמנהיג שראה את האמת העירומה ולא פחד לומר אותה. ההילה הצבאית המפוארת הלכה לפניו והובילה את דרכו. מעטים רחשו לו כבוד, אבל הפחד משמו חצה גבולות, בעיקר במדינות השכנות. הכבוד הישראלי חזר אליו רק בתפקידו האחרון. הוא נחשב למחליט ומבצע. אם הוא החליט לעשות משהו, כך היה, וכך גם הוצמד לו התואר בולדוזר.
אם נשווה את המנהיגים שיש לנו היום לדור המנהיגים שנתפס כעשוי ללא חת של אריק שרון ודומיו, לטוב ולרע - אלה שראו את קיומה של המדינה בראש ובראשונה, על אף התנהלותם הציבורית - נגלה שאין יותר מנהיגים כאלה. כמנהיג, אריק שרון ידע להגיד לא (לערפאת) לעמוד בזה ולהסביר גם למה, כפי שידע להגיד כן. מה שיש לנו היום אלו אסקופות נדרסות של שברירי מנהיגים ומדינאיים ללא מצביאים, צל צילם של אלו שהיו והאחרונים הולכים לעולמם. והם עסוקים יומם וליל רק בעונג הציבורי שמקנה להם המשרה והשררה.
ומצד שני, לא כולנו כמהים. אני בטח שלא מתגעגע לסבא אריק, "הגיבור של ישראל" או סוג של בר-כוכבא כפי שכינו אותו בעיתון גדול במדינה. למרות שאנחנו נמצאים במשבר מנהיגותי מהקשים שידענו, ללא עתיד נראה לעין, עדיין אנשים בדמותו של אריק שרון, ששיקר בכוונה תחילה לממשלה, פגע קשות בפיקוד הצה"לי בזמן מלחמה ודמם של ישראלים רבים מכתים לעולמי עד את דמותו, לא ראויים להיות בפוליטיקה שלנו. השאלה היחידה שנשארת פתוחה היא: למה אנחנו כמהים למנהיג כמו אריק שרון? למה כל מסע ההַאֲלָהָה (יִחוּס כּוֹחַ אֵל לְלֹא-אֵל, הַעֲרָצָה יְתֵרָה, נְתִינַת כְּבוֹד אֱלוֹהִים - אבן שושן) הזה לאריק שרון?
- חייו היו לחימה עד יומו העאחרון
זה אריק שרון, מקצועו היה לעשות מלחמה, דרכו סלולה באריחים של דם. אירועים מדממים כמו פעולת קיביה, האחריות (לאי מניעת) הטבח בסברה ושתילה, פעולות התגמול של יחידה 101, היו הלבנים בחומה של אישיותו. זה אריק שרון שכולנו נלמד לשכוח, כי היה מגדולי סרבני הפקודות בצה"ל והיה מעורב עד צוואר בבוץ המצחין של מלחמות הגנרלים בזמן מלחמת יום כיפור, לפניה ובוודאי אחריה. היסטורית גם שכחנו שהאלוף אברהם אדן (ברן) חצה את התעלה ואחראי על מהלך שיכול להיחשב מוצלח במיוחד או מיותר להחריד (הגיע לאחר הסיכום העקרוני על הפסקת האש). ואחרי כל אלה הגיעה מלחמת "שלום הגליל".
שלום הגליל נולדה למען סיפוק הרעב להכריע, יחד עם המשטמה האובססיבית של אריק שרון נגד ערפאת. חיסולו של ערפאת היה המניע הביטחוני הקיומי של שרון כשר ביטחון בממשלת בגין, ולא שזה לא הגיע לערפאת. הוא הונה את הממשלה ואת ראש הממשלה ביודעין, בכוונה תחילה. אריק שרון רימה ופשע נגד עם ישראל ונגד מדינת ישראל, כאחראי הישיר למותם המיותר של אלפי חיילי צה"ל ועשרות אלפי נפגעים אחרים, שחלקם הגדול עדיין נושא צלקות קשות עד היום. אין תקשורת ישראלית שתצליח למחוק את אחריותו ההיסטורית למסע הונאה מדמם כל כך. בזמנה ולאחריה, אריק שרון זכה לשנאה הישראלית העוצמתית, לקיתונות של בוז ורוע, והואשם בצדק בתוצאות מלחמת שלום הגליל.
אריק שרון היה גם שם נרדף לשחיתות פוליטית, אבל לא בעוצמות של השחיתות היום. או נכון יותר, בעוצמות הפומביות בתקשורת של חקירות השחיתות. היו מושחתים ממנו, הוא היה רק חלק מהעדר של אדוני המדינה. הוא חי בחווה הגדולה בישראל שרכישתה מומנה בידי המיליארדר משולם ריקליס אי שם בשנת 72', בעלות של 200 אלף דולר, בתקופה שלא ממש האשימו באופן גלוי את הגנרלים בשחיתות ולא בדקו בספרי החשבונות שלהם האם הכספים הוחזרו או לא. הסיפורים על בולדוזריותו כשר הבינוי והשיכון, בזמן שכונות הקרוואנים לעולים מרוסיה, כבר לא יסופרו לעולם. לא נשכח כי הוא אשר בנה את מערכת הערוצים המסועפת במורכבותה, להעברת מאות מיליארדי שקלים למתנחלים דרך כל משרד ממשלתי קיים, תחת כל סעיף אפשרי, הרחק מהעין והביקורת. הם, המתנחלים, שחייהם טבולים בדבש עד היום, חייבים תודה לפעילותו הנמרצת של אריק שרון.
- עם ביבי בזמנים אחרים
"פורום החווה" נולד שם, באותה חווה, והוא שהביא לאחד השיאים את השחיתות הציבורית. פורום שהיה מורכב בין השאר מעו"ד דב וייסגלס, הפרסומאי ראובן אדלר, היועץ הפוליטי המורשע אורי שני, האסטרטגים אייל ארד וליאור חורב (לא נשכח כי ראובן אדלר, הפרסומאי והיועץ האישי שלו, זכה במכרזים לפרסומים ממשלתיים של מיליוני דולרים רבים בתקופת כהונתו של אריק כראש ממשלה, אשר נחקרו על ידי מבקר המדינה בשנת 2006). לדעתי האישית, התנהלותו הפוליטית מכוח "פורום החווה", אשר הולידו את חקירות "פרשת האי היווני" ו"פרשת סיריל קרן", הובילה הלכה למעשה לתכנית ההתנתקות מעזה, אשר נדחפה בכל הכוח באקט של פחדנות מחקירות פליליות. יוסי שריד הגדיר את זה טוב מכולם: "עומק העקירה כעומק החקירה". לא היה כאן אלמנט של שלום או התפכחות והארה יוצאת דופן למען עתידה הנצחי של מדינת ישראל ועם ישראל. אריק פחד מהשחרת שמו שלו, מחדש, שוב. השוב הזה הוביל באף את ההחלטות.
המציאות דאז הכתירה את אריק שרון כראש ממשלה שהוא "המצביא המפחיד, החזק והנחוש", ומר ביטחון המחודש עם פופולאריות גואה. את זה הוא לא יכול היה להרשות לעצמו שההיסטוריה תכתוב אחרת, חלילה כראש ממשלה בחקירות פליליות או נאשם ומורשע בשחיתות. אריק שרון לא חתם עם הרש"פ על הסכם לשלום תמורת עזה תחילה. זו הייתה בריחה מעזה למען הפסקת החקירות הפליליות. אל תחשדו בהתפכחות והארה של שלום למען העם, בטח שלא למען ריצוי אמריקני או בינלאומי, אבל זה בוצע תוך שימוש כבד בתקשורת הישראלית שדאגה לספר שזה למען השלום. כבר שכחתם את האתרוג של התקשורת למען ההתנתקות מעזה.
אריק שרון ידע היטב לנצל את אותה זירה פוליטית לצרכים האישיים שלו, וכמה מהאירועים המכוננים בפוליטיקה הישראלית רשומים על שמו - ליל המיקרופונים הידוע במרכז הליכוד, 1990, ופירוק הליכוד למען הקמת קדימה. אריק שרון ידע לזלזל בעוקצנות ובוטות באלו שלא רחש להם כבוד, בזירה הפוליטית בעיקר. נזכור את דבריו על נתניהו, הבוז העמוק שרחש לביבי ולחוסר האישיות שלו, חוסר העמידה בלחצים והשקרנות שהיא דרך חייו "לא יודע אם להאמין לידך השמאלית או הימנית". הוא זה שסיפר כי אחרי "אירוע משעל", שהיה צריך לחבר את ביבי מחדש, כי ביבי התפרק לרסיסים. גם ליברמן חטף ממנו על עצלנותו לעבוד.
אני לא אזכור את אריק הגיבור עם התחבושת על המצח, אלא את אריק שרון שעומד באירוע השנאה על המרפסת בכיכר ציון. לא נשכח. דרכו הכוחנית הובילה את מסע השטנה העצום נגד רבין ופרס לאחר הסכמי אוסלו, ותדלק את מסע הדה-לגיטימציה של הימין האלים נגדם. זה אותו רבין הרמטכ"ל, שהעניק לו את דרגות האלוף. זה המשיך באירוע מנהרת הכותל באוקטובר 2000, שהובילה ישירות לאינתיפאדה השנייה, זו שכשל מולה אהוד ברק, וכישלונו החזיר את אריק לראשות המדינה. מי שרוצה להכשיר את אריק שרון באתוס הלאומי של גיבורי ישראל עבור ההתנתקות מעזה, למעשה גם מכשיר את דרכו עקובת הדם. גם זה חלק עיקרי וכבד ממורשתו של אריק שרון. זוהי לא מורשת כבקשתכם.
*****
זה לא הסיפור על אריק, רק הפרטים ששוכחים להזכיר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
