אני נגד. ככה. הבלוג של זיו בנענע10

It's not just the Mafia anymore. – זה כבר לא רק המאפיה. זו הכותרת לתיאור אופי היחידה האמריקאית ב-FBI למלחמה בפשע המאורגן. האמריקאים גוזרים את המשימות שלהם מהחזון שך הארגון. החזון כמעט ואינו משתנה, רק המשימות להגשמת החזון. אצלנו קצת מתבלבלים בין סלוגן לויז'ן. הנה מה שהם אומרים שם על אופי וייעוד היחידה (תרגום חופשי ומקוצר): פשע מאורגן נמצא כיום בכל פינה בגלובוס. אנו עובדים לשבש (לגרום לנכות) את הסינדיקטים הפנימיים והבינלאומיים האלו, בכל הכלים שיש לנו: מבצעים חשאיים, מקורות פנימיים, מודיעים ושיתופי מידע, חקירות משותפות לכל הגופים השונים. אנו עובדים יחד עם שותפים בינלאומיים (משטרה, שב"כ), לבנות תיקים משפטיים לנפץ סינדיקטים כאלו עם קשרים בינלאומיים. (האמריקאים כמובן לא חפים משחיתות שלטונית, גם במשטרה, גם ב-FBI ובכל ארגון ממשלתי אחר, ואין מה להוסיף עוד על הפשע המאורגן שם, כולם יודעים).

השבוע למדנו על חקירה ארוכה וסמויה של היחידה הזו דרך שלוחתה הבינלאומית, נגד קנוניה בה מעורבים הרב יאשיהו פינטו, חבר קונגרס ציוני נלהב של ישראל והימין הישראלי ותורם מכובד, מפקד יחידת החקירות המיוחדות והמסווגות של המשטרה ושר אחד בכיר לשעבר עם ייחוס של קונסיליירי לצד הנחקרים. כמו תמיד גם הסיפור הזה כולו מסביב לכסף. ככל שמתעמקים יותר בפרטים המדהימים, רגש אחד צף ועולה מעל כולם – הבושה. היום אני מתבייש להיות ישראלי בשלטון הנוכחי ורק מטעמים אזרחיים (רק להיום, כל שאר הבושות יחזרו מחר).

איך יכול להיות שמפקד משטרה בכיר כל כך, עדיין לא התפטר מתפקידו לאלתר, כאילו עכשיו רבעק, עכשיו ומייד?! מתי איבדנו לגמרי את כל אמות המוסר הציבוריות ברמה אישית כל כך עד כי גם הנחקרים רואים עצמם קורבן-על והמשרה חשובה מכל, בעוד אין לנו אף טיפה של מנהיגות בסיסית, בערכים של נראות ציבורית יסודית, כזו שבאה ואומרת, יאללה לך הביתה. תלחם שם על חפותך, וכשתהיה זכאי, תחזור. מצד שני מדובר על ביבי ונראות ציבורית ברוח המפקד. אין אף אחד בשלטון הישראלי שיכול למצוא אצלו שבריר של נאמנות לעם, לבוחר, לאזרח, לניקיון כפיים ולדרוש את התפטרותם של המעורבים באופן מיידי? הצחקתי את עצמי.

זה לא סתם עוד סיפור עסיסי ורכילות זולה. זה גם לא עוד אחד מסיפורי הפולקלור המצחיקים על כחולי המדים של של בוקי נאה או הדס שטייף. האם ניתן בכלל להדגיש את עומק הכישלון הפיקודי והערכי? זוהי חקירתו של ראש יחידת להב 433, היחידה לחקירות הרגישות והמסווגות של מדינת ישראל, הדבר הכי קרוב שיש לנו לרשות חוקרת פדארלית, (ואינה חפה מסממני הכניעה המבישים למפכ"ל ולשר שמנהל את המשטרה). תפנימו היטב, זה סרט ערבי של שישי בצהריים, ניצב מנשה ארביב, ראש היחידה לחקירות משטרתיות, שחוקר את כולם בכל נושא קיים וביתר שאת מנהל את החקירות הבינלאומיות והפוליטיות, הוא נחקר כרגע על קבלת שוחד מגדולי ארגוני הבאבות של ישראל או מבכירי האייטולות שיש כאן בזמן שהבאבא היה תחת חקירה פדראלית, זה הרב של הטייקונים, הרב פינטו, יועץ בכיר לעסקי האוויר של נוחי דנקנר. שוחד! שוחד!! קבלת כסף, אולי טובות הנאה אחרות, וזה ראש יחידת להב 433, מפקד החוקרים. פאק.

האם השלטון בישראל בעל אופי של פֶּשַׁע מְאֻרְגָּן (פְּעִילוּת עֲבַרְיָנִית בְּמִסְגֶּרֶת אִרְגּוּן הִיֵּרַרְכִי, אבן שושן)? רבות מדובר על קשרי ההון-שלטון-עיתון שיש בישראל, על כל נספחיו כמו יחצנות מפוארת אגרסיבית ומקללת, מנויי מקורבים בלתי ראויים לתפקידים הבכירים במדינה וכל זה בחסות השדרה המשפטית והמשטרתית לממשלה (שר משפטים-רועץ משפטי-שר לבטחון פנים) היחידה שיש לנו אשר כל כולה הוחלפה באנשי שלומינו הנאמנים, הנדיבים באתנן.

אנו נחרדים שבוע אחר שבוע מכישלונם הבוהק והרעשני של האנשים האלו לשמור על שלטון החוק והעיסוק האובססיבי שלהם לשמור על משרתם, חבריהם ומיטבם. האם באמת הממשל שלנו כל כך נגוע באופי עברייני כזה שנועד לשמור על שלטונו היחיד, ממונו ושרידותו בכל מחיר? היחסים הדיסקרטיים שבין ראש ממשלה שממנה נחקר סדרתי בתיקים פליליים כבדים מאוד עם (בזמנו) להיות שר בכיר בממשלה שהוא עצמו ממשיך למנות ולאשר שר משפטים, יועץ משפטי לממשלה, שר משטרה, ודרכו את המפכ"ל שיידע את מי למנות לחוקריו, האם זהו הקשר הנכון שצריך להיעשות בין נבחרי ציבור בישראל?

על זה רק נוסיף כי אותו שלטון ישראלי מתנהג כאחרון העבריינים, בהסתרה מוחלטת של עסקיו, ומפיל הצעות חוק שנועדו לייצר שקיפות הונית למען שלטון נקי יותר. ראו לדוגמה את עופר שלח, שבשליחות מפלגת הדיקטטור יאיר לפיד, הפיל את הדרישה לחייב את חברי וועדת הכספים לשקיפות השקעותיהם, למען יידע הציבור איך הם מצביעים ומהם האינטרסים האישיים שלהם. בביבי בתפקידו כראש ממשלה בלתי מתפקד וללא דוגמה אישית, אינו מדווח בשקיפות על השקעותיו, הונו, דו"ח מסודר לציבור כפי שנהוג במדינות רבות. רק מי שמפחד מסתיר את האמת ובורח ממנה. ביבי מפחד והוא יודע למה. החשבון הראשון הנסתר שלו במקלט מס בחו"ל יצא לאור השמש, והפאניקה שבתגובות לשכתו, מספרת הכל. אני לא מאמין לביבי באופן גורף, וזה רק עוד אבן בכותל חוסר האמונה שלי באיש הזה. חשבון סודי בחו"ל, זה כל הסיפור, ומכאן תנחשו לבד מה עוד יש לו שהוא מסתיר מהציבור. אני גם בטוח שמעולם לא דווח, וכבר עברו 7 שנים מאז הדיווח האחרון, כך שבוודאי שאין יותר תיעוד למס הכנסה. ואיזה מס הכנסה יחקור את ביבי?

ועל מה נלין בעצם? שלטון המאפיה הישראלי קיים כבר שנים ארוכות, הכל מוסתר וההסתרה הזו ידועה לכולם. אנחנו בחרנו בהם שוב, אפילו החצי מיליון שהונו על ידי אין עתיד ויאיר לפיד, לא חשבו שהוא יתחבר לתרבות השלטונית הזו כל כך מהר. הקבוע היחיד בישראל הוא החוק הלא כתוב כי מי שבחר באחד לתפקיד מסוים, רצה אותו שם מסיבה מאוד אישית. עובדה שאפילו שקיפות לא תמצאו כאן גם בהליך בחירת המועמדים לתפקידם. אולי במקרה הזה אחת האייטולות שלנו לחצה על השר ההוא או הקודם או היועצים של השר למנות מישהו "נוח" לתפקיד במשטרה או בשלטון? אנחנו יודעים איך החיים מתגלגלים בישראל, איך אנשים ממונים לתפקידם, ואיך אנחנו כל פעם מחדש מופתעים שהצחנה והפלילים, (עדיין לכאורה) מגיע עד למעלה.

על כל אלו יש את אחד מבכירי הממשלה הקודמת, המואשם בשיבוש הליכי החקירה. אם הפרטים עליו נכונים ושמו ייודע לציבור, האדמה תרעד, השמיים ייפלו כאן. זה יהיה יום קבורתו של השלטון הישראלי במבנהו הנוכחי ובעיקר תחת פשעי השלטון של הליכוד, של ביבי. זה יהיה חייב להיות סופו של הליכוד, סופה של התרבות העבריינית ששולטת במרכז המפלגה הזו, בפקידיו, בשריו ובעיקר סופו הפוליטי של נתניהו. אם על זה לא ייפול שלטון בישראל, כנראה שהגיע הזמן שנשאל את עצמינו האם אנחנו מדינה מערבית או ערבית?

*****

מי שלא נחקר במשטרה שייעשה לייק או שיתוף. ככה שיהיה לי נחמד. מי שנחקר, שייעשה פעמיים.

מקבץ מתכונים בבלוג

פרץ של געגועים ונוסטלגיה "לארץ ישראל שהייתה" שוטף מחדש את התקשורת והעולם הווירטואלי. עוד ‏אריק הלך לעולמו, עוד אריק שייזכר כאושייה ישראלית מזן יפי הבלורית והתואר, דור לוחמי המייסדים של ‏‏48' שבנו את המדינה ואת האתוס הלאומי במו ידיהם, פקודותיהם, מעשיהם, וחזונם. אריק שרון היה ‏המצביא קר הרוח, המפקד ללא פחד וללא מורא, אבל עם היסטוריית לחימה שנויה במחלוקת קשה, ‏בעיקר על מידת הצלחותיו ועל מה שהשאיר אחריו.‏

אריק שרון היה כוחני להחריד, אלים וברוטלי נגד מתנגדיו ואויביו, ונתפס כמנהיג שראה את האמת ‏העירומה ולא פחד לומר אותה. ההילה הצבאית המפוארת הלכה לפניו והובילה את דרכו. מעטים רחשו ‏לו כבוד, אבל הפחד משמו חצה גבולות, בעיקר במדינות השכנות. הכבוד הישראלי חזר אליו רק בתפקידו ‏האחרון. הוא נחשב למחליט ומבצע. אם הוא החליט לעשות משהו, כך היה, וכך גם הוצמד לו התואר ‏בולדוזר.‏

אם נשווה את המנהיגים שיש לנו היום לדור המנהיגים שנתפס כעשוי ללא חת של אריק שרון ודומיו, לטוב ‏ולרע - אלה שראו את קיומה של המדינה בראש ובראשונה, על אף התנהלותם הציבורית - נגלה שאין ‏יותר מנהיגים כאלה. כמנהיג, אריק שרון ידע להגיד לא (לערפאת) לעמוד בזה ולהסביר גם למה, כפי שידע להגיד ‏כן. מה שיש לנו היום אלו אסקופות נדרסות של שברירי מנהיגים ומדינאיים ללא מצביאים, צל צילם של ‏אלו שהיו והאחרונים הולכים לעולמם. והם עסוקים יומם וליל רק בעונג הציבורי שמקנה להם המשרה ‏והשררה.‏

ומצד שני, לא כולנו כמהים. אני בטח שלא מתגעגע לסבא אריק, "הגיבור של ישראל" או סוג של בר-כוכבא ‏כפי שכינו אותו בעיתון גדול במדינה. למרות שאנחנו נמצאים במשבר מנהיגותי מהקשים שידענו, ללא ‏עתיד נראה לעין, עדיין אנשים בדמותו של אריק שרון, ששיקר בכוונה תחילה לממשלה, פגע קשות ‏בפיקוד הצה"לי בזמן מלחמה ודמם של ישראלים רבים מכתים לעולמי עד את דמותו, לא ראויים להיות ‏בפוליטיקה שלנו. השאלה היחידה שנשארת פתוחה היא: למה אנחנו כמהים למנהיג כמו אריק שרון? ‏למה כל מסע ההַאֲלָהָה (יִחוּס כּוֹחַ אֵל לְלֹא-אֵל, הַעֲרָצָה יְתֵרָה, נְתִינַת כְּבוֹד אֱלוֹהִים - אבן שושן) הזה ‏לאריק שרון?‏

זה אריק שרון, מקצועו היה לעשות מלחמה, דרכו סלולה באריחים של דם. אירועים מדממים כמו פעולת ‏קיביה, האחריות (לאי מניעת) הטבח בסברה ושתילה, פעולות התגמול של יחידה 101, היו הלבנים ‏בחומה של אישיותו. זה אריק שרון שכולנו נלמד לשכוח, כי היה מגדולי סרבני הפקודות בצה"ל והיה ‏מעורב עד צוואר בבוץ המצחין של מלחמות הגנרלים בזמן מלחמת יום כיפור, לפניה ובוודאי אחריה. ‏היסטורית גם שכחנו שהאלוף אברהם אדן (ברן) חצה את התעלה ואחראי על מהלך שיכול להיחשב ‏מוצלח במיוחד או מיותר להחריד (הגיע לאחר הסיכום העקרוני על הפסקת האש). ואחרי כל אלה הגיעה ‏מלחמת "שלום הגליל".‏

שלום הגליל נולדה למען סיפוק הרעב להכריע, יחד עם המשטמה האובססיבית של אריק שרון נגד ‏ערפאת. חיסולו של ערפאת היה המניע הביטחוני הקיומי של שרון כשר ביטחון בממשלת בגין, ולא שזה ‏לא הגיע לערפאת. הוא הונה את הממשלה ואת ראש הממשלה ביודעין, בכוונה תחילה. אריק שרון רימה ‏ופשע נגד עם ישראל ונגד מדינת ישראל, כאחראי הישיר למותם המיותר של אלפי חיילי צה"ל ועשרות ‏אלפי נפגעים אחרים, שחלקם הגדול עדיין נושא צלקות קשות עד היום. אין תקשורת ישראלית שתצליח ‏למחוק את אחריותו ההיסטורית למסע הונאה מדמם כל כך. בזמנה ולאחריה, אריק שרון זכה לשנאה ‏הישראלית העוצמתית, לקיתונות של בוז ורוע, והואשם בצדק בתוצאות מלחמת שלום הגליל.‏

אריק שרון היה גם שם נרדף לשחיתות פוליטית, אבל לא בעוצמות של השחיתות היום. או נכון יותר, ‏בעוצמות הפומביות בתקשורת של חקירות השחיתות. היו מושחתים ממנו, הוא היה רק חלק מהעדר של ‏אדוני המדינה. הוא חי בחווה הגדולה בישראל שרכישתה מומנה בידי המיליארדר משולם ריקליס אי שם ‏בשנת 72', בעלות של 200 אלף דולר, בתקופה שלא ממש האשימו באופן גלוי את הגנרלים בשחיתות ‏ולא בדקו בספרי החשבונות שלהם האם הכספים הוחזרו או לא. הסיפורים על בולדוזריותו כשר הבינוי והשיכון, בזמן שכונות הקרוואנים לעולים מרוסיה, כבר לא יסופרו לעולם. לא נשכח כי הוא אשר בנה את מערכת ‏הערוצים המסועפת במורכבותה, להעברת מאות מיליארדי שקלים למתנחלים דרך כל משרד ממשלתי ‏קיים, תחת כל סעיף אפשרי, הרחק מהעין והביקורת. הם, המתנחלים, שחייהם טבולים בדבש עד היום, חייבים תודה לפעילותו הנמרצת של ‏אריק שרון.‏

‏"פורום החווה" נולד שם, באותה חווה, והוא שהביא לאחד השיאים את השחיתות הציבורית. פורום ‏שהיה מורכב בין השאר מעו"ד דב וייסגלס, הפרסומאי ראובן אדלר, היועץ הפוליטי המורשע אורי שני, ‏האסטרטגים אייל ארד וליאור חורב (לא נשכח כי ראובן אדלר, הפרסומאי והיועץ האישי שלו, זכה ‏במכרזים לפרסומים ממשלתיים של מיליוני דולרים רבים בתקופת כהונתו של אריק כראש ממשלה, אשר ‏נחקרו על ידי מבקר המדינה בשנת 2006). לדעתי האישית, התנהלותו הפוליטית מכוח "פורום החווה", ‏אשר הולידו את חקירות "פרשת האי היווני" ו"פרשת סיריל קרן", הובילה הלכה למעשה לתכנית ‏ההתנתקות מעזה, אשר נדחפה בכל הכוח באקט של פחדנות מחקירות פליליות. יוסי שריד הגדיר את זה ‏טוב מכולם: "עומק העקירה כעומק החקירה". לא היה כאן אלמנט של שלום או התפכחות והארה יוצאת ‏דופן למען עתידה הנצחי של מדינת ישראל ועם ישראל. אריק פחד מהשחרת שמו שלו, מחדש, שוב. ‏השוב הזה הוביל באף את ההחלטות.‏

המציאות דאז הכתירה את אריק שרון כראש ממשלה שהוא "המצביא המפחיד, החזק והנחוש", ומר ‏ביטחון המחודש עם פופולאריות גואה. את זה הוא לא יכול היה להרשות לעצמו שההיסטוריה תכתוב ‏אחרת, חלילה כראש ממשלה בחקירות פליליות או נאשם ומורשע בשחיתות. אריק שרון לא חתם עם ‏הרש"פ על הסכם לשלום תמורת עזה תחילה. זו הייתה בריחה מעזה למען הפסקת החקירות הפליליות. ‏אל תחשדו בהתפכחות והארה של שלום למען העם, בטח שלא למען ריצוי אמריקני או בינלאומי, אבל זה בוצע תוך שימוש כבד בתקשורת הישראלית שדאגה לספר שזה למען ‏השלום. כבר שכחתם את האתרוג של התקשורת למען ההתנתקות מעזה.‏

אריק שרון ידע היטב לנצל את אותה זירה פוליטית לצרכים האישיים שלו, וכמה מהאירועים המכוננים בפוליטיקה הישראלית רשומים על שמו - ליל המיקרופונים הידוע במרכז הליכוד, 1990, ופירוק הליכוד למען הקמת קדימה. אריק שרון ידע לזלזל בעוקצנות ובוטות באלו שלא רחש להם כבוד, בזירה הפוליטית בעיקר. נזכור את דבריו על נתניהו, הבוז העמוק שרחש לביבי ולחוסר האישיות שלו, חוסר העמידה בלחצים והשקרנות שהיא דרך חייו "לא יודע אם להאמין לידך השמאלית או הימנית". הוא זה שסיפר כי אחרי "אירוע משעל", שהיה צריך לחבר את ביבי מחדש, כי ביבי התפרק לרסיסים. גם ליברמן חטף ממנו על עצלנותו לעבוד.

אני לא אזכור את אריק הגיבור עם התחבושת על המצח, אלא את אריק שרון שעומד באירוע השנאה על המרפסת בכיכר ציון. לא נשכח. דרכו הכוחנית הובילה את מסע השטנה העצום נגד רבין ופרס לאחר הסכמי אוסלו, ותדלק את מסע הדה-לגיטימציה של הימין האלים נגדם. זה אותו רבין הרמטכ"ל, שהעניק לו את דרגות האלוף. זה המשיך באירוע מנהרת הכותל באוקטובר 2000, שהובילה ישירות לאינתיפאדה השנייה, זו שכשל מולה אהוד ברק, וכישלונו החזיר את אריק לראשות המדינה. מי שרוצה להכשיר את אריק שרון באתוס הלאומי של גיבורי ישראל עבור ההתנתקות מעזה, למעשה גם מכשיר את דרכו עקובת הדם. גם זה חלק עיקרי וכבד ממורשתו של אריק שרון. זוהי לא מורשת כבקשתכם.

*****

זה לא הסיפור על אריק, רק הפרטים ששוכחים להזכיר