לנקות טיפה ת'ראש, לסדר לי הכל.
לאחרונה הבנתי את משמעות "שום דבר לא מושלם"
כמסתדר לי משהו, משהו אחר מתחרבש.
יש לי ברגשה שאני צריכה להיות בהיכון כל הזמן לתקן את הדבר הבא שיתפרק
וברגע שהוא מסתדר משהו אחר מתפרק
ולא משנה כמה טוב חשבתי שסידרתי את זה, ונתתי לדברים להתפרק, רק השקעתי בו
אני מגלה שברגע שאני טיפה מרפה הוא מתחיל ליפול.
רק לדאוג ולדאוג
וואלה ואני כולה בת 17, איך עושים את זה כשיש צבא? אוניברסיטה? ילדים?
אני מצדיעה לכל מי שמצליח להחזיק את החיים שלו בלי שהם יתפרקו.
כרגע יש לי 4 מוקדים שאני מתרכזת בהם:
1) החבר
2) החברות
3) המשפחה
4) בית ספר
עכשיו, כשאני מסתכלת על זה ככה זה לא כזה בעיה, רק שכל דבר מתפלג להרבה מרכזים אחרים.
החברות = 4-8 חברות קרובות, בהם צריך להשקיע הכי הרבה אבל עם הכי מעט מאמץ. 10-15 חברות פחות קרובות.
המשפחה = ללא לריב עם אמא, לא לריב עם אבא, לא לריב עם האחים, לאזן בין משפחה מורחבת לחברים
בית ספר = מבחנים, עבודות, בחנים, ש"ב, ב ג ר ו י ו ת
חבר = לא להזניח, לא לשכוח, לשמח (הכי הרבה אנרגיה, הכי כיף (: )
קיצר פירוט עקום אבל אין לי דרך טובה יותר
יוצא שזה ממש..מלחיץ
ועכשיו נוסף הכל עם כל הזמונים של הצבא נלחצתי והחלטתי להיכנס לכושר
ועל הדרך להוריד איזה כמה קילו (;
בנוסף לכל אלה יש דברים שצצים, בלת"מים
לדוגמה, ידיד שלי, ידיד ממש ממש טוב, שאנחנו מכירים מגיל 0
התרחקנו נורא מתחילת השנה. הוא עבר בי"ס וכל מה שהיה אפשר לדבר עליו שהינו נפגשים זה על הבי"ס החדש, האנשים החדשים שהוא הכיר, ההבדלים. עכשיו זה ממש לא בא מקנאה או משהו, אבל כמה אני יכולה לשמוע על המקום הזה?! כמה הבנאדם יכול דבר על עצמו, על החיים שלו, בלי להתעניין באחרים?
הוא עושה כאילו אכפת לו מהכל, שמאלני הומני שכזה, אבל בעצם הוא תקוע עמוק בתוך התחת של עצמו.
אין לי רצון ו/או כוח לחזור לקשר איתו
בטח לא שהוא ככה.
אבל מצד שני, זה חבר ילדות, וחבל לנתק ככה קשר.
בקיצור מתפוצץ לי הראש, ואני מתגעגעת ליותר מדי דברים.
איי איי איי
אני מקווה שלפחות חופש חנוכה ישמח אותי ככה, יתן לי כוחות לעבור את ינואר-פבואר, בגרויות ומתכונות חורף
אאאאאמן (מעוז צור ישועתי)
balika~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
