אני לא מסוגלת לדמיין את עצמי נושמת בלעדיך,
זה כנראה אחד הדברים שהכי מפחידים אותי לדמיין -
מפחיד - עותק נשימה שכזה, מחריד.
זה לא החשש להישאר לבד,
זה שאני אוהבת אותך כל כך.
משום מה חשה צורך לציין זאת.
מתגעגעת אליך, לחיוך, לצחוק,
אני מדמיינת אתכם יחד ומתמלאה קנאה,
החיבור שלנו באמת היה ייחודי?
המילים אמיתיות או שפשוט לא רצית שארגיש יותר מדי רע עם עצמי?
כל כך מיומן בלצאת עם נשים,
ואותי קל למוסס בכמה מילות יחס כנראה.
ספרתי כמה גברים/בנים נישקתי בחיי, היו לי מספיק אצבעות (ידיים) לשם כך.
עם כמה מהם שכבתי - מספיק לספור על יד אחת, וישאר עודף יפה...