אני חושבת שהמיני בידוד הזה הגיע בזמן טוב.
אולי יהיה דווקא טוב להתכנס בתוך עצמי.
(על מי אני עובדת?)
מנסה לשמור על אופטימיות...
הפוסט הקודם,
המחשבה הראשונית שלי, כמו בפעם ההיא שראיתי את הספק-רכב-שלך חונה היכן שאני חניתי בפעם האחרונה שבה התראינו,
שאיכשהו זה קשור אליי-
זה רק אני, חיה את חיי כאילו אני מרכז העולם.
אני כלום ושום דבר לעומת העולם,
ולפעמים צריכה איזו כאפה שתזכיר את זה.
כמו כל האנשים שאהבתי אי פעם,
תמיד ישאר לך מקום בלב שלי.