פשוט, אני.

13.9
שלשום חלמתי עליך חלום מוזר שכמעט את כולו איני זוכרת...
בסופו כשבאת ללכת, אני לא בטוחה לאן, נשקת לי על השפתיים לשלום, נשיקה שספק מכוונת ספק בטעות, אבל בחלום לא התנצלת אז כנראה שמכוונת, והלכת. ובחלום זה היה תמים כזה, כמו אמא שמנשקת את הילד שלה על השפתיים. בהחלט חלום מוזר.
ונראה לי שאנחנו מתרחקים, אולי זה רק טבעי, הלוואי שלא, כי אני כבר מתגעגעת...

5.9

ברקע שיר שמזכיר את האיש שכמעט גרם לי לעשות טעות.
ואפילו שהתראנו רק אתמול, אני מתגעגעת. כבר אתמול התגעגעתי, היית מוזר. אני חושבת שגם בדיעבד הבנת שהיית מוזר אליי, וכנראה לא בגלל סיבה שקשורה אליי. אני מקווה שהכל בסדר אצלך...
ושאם לא, שאתה יודע שאני כאן, למרות שאתמול לא הייתי זמינה.

כמו אז, וגם אז, ובעצם, יש כאן דפוס.

מצאת חן בעיני במבט החטוף הראשון, אבל הפעם לא הסתכלנו אחד על השניה מעולם, וזה גם לא יקרה לעולם.
יש איזו התלהבות כזו שניצתת אצלי, שנובעת בעיקר מהחוסר בתקופה האחרונה, והוא לחלוטין בגללי. אהבתי את החולצה החמודה...

24.8

רוני רון,
אתמול ניסית להצחיק ואני בכבדות ברגילה שלי לקחתי את זה למקום שמוריד לי את הביטחון.
יכולתי במקום זאת לומר לך מיד איך פרשתי את מה שכתבת, או סתם לצחוק על זה בעצמי, אבל בחרתי להיפגע קצת וחצי להתבכיין בכתב. אני צריכה ללמוד מזה להבא.

האנשים היקרים בחיי מוכיחים במעשים ולא (רק) במילים, תודה לכם על זה.
ותודה שבאת היום, אני אוהבת לראות אותך גם מעבר