הזמן הוא 29 בינואר 2012, השעה 22:48. אני מחפש בגוגל בטלפון שלי את המילה "אגד", בחיפוש אחרי זמני הקווים. דקה לאחר מכן היא תשאל אותי אם אני רוצה לבוא אליה ולהישאר ללילה. אני אומר 2 מילים: "אני אשמח".
הזמן הוא 25 באוגוסט 2015, השעה 13:00. אני שוכב במיטה והיא מתארגנת לעבודה. דקה לאחר מכן היא תשאל אותי אם אני זוכר על מה דיברנו בשבת, על זה שצריך לקחת הפסקה. אני לא אומר הרבה.
הזמן הוא 31 ביולי 2015, השעה 18:45. אנחנו צועדים במצעד הגאווה בירושלים. כ100 מטרים מלפנינו נערה נדקרת למוות, אנחנו רואים כמה דקות לאחר מכן את התחבושות המגואלות בדם. כמה דקות מוקדם יותר הצטלמנו ליד שלט שעליו כתוב "Love Wins".
הזמן הוא 8 בנובמבר 2013, השעה 17:00. אימצנו היום כלב, טרייר בן שנה. אנחנו משחקים איתו ברחבי הדירה הקטנטנה שאנחנו משכירים ואנחנו שמחים.
הזמן הוא 12 במרץ 2012. אנחנו מחובקים במסדרון מלוכלך כשמסביבנו פליטים סודנים ובחוץ נשמעת אזעקה. הזמן הוא 19 בנובמבר 2012. אנחנו מחובקים בחדר המדרגות בבניין שלה כשמסביבנו שכנים חצי ערומים ובחוץ נשמעת אזעקה של מבצע "עמוד ענן". הזמן הוא 12 ביולי 2014. אנחנו מחובקים מחוץ לדירה השכורה של שנינו בעיר אחרת, בחוץ נשמעת אזעקה של מבצע "צוק איתן". הפעם אנחנו שלושה, גם הכלב איתנו.
הזמן הוא 7 במאי 2015, השעה 15:00. אנחנו טסים בפעם הראשונה לחו"ל, ללונדון, ומחזיקים ידיים בזמן ההמראה.
הזמן הוא 30 בינואר 2012, השעה 15:16. אני חוזר מהלילה הראשון שלנו ביחד לחדר במעונות ומצלם סלפי מראה עם מבט מטופש משמחה, בלי שום סיבה, רק כי רציתי לזכור את התחושה.
הזמן הוא 20 באפריל 2012, השעה 16:35. אנחנו על חוף הים ונהיה לה קריר עם השמלה הקצרה אז אני מוריד חולצה ומביא לה. אני מתחיל להתאהב.
הזמן הוא 15 באפריל 2015, השעה 23:00. אני קורא ווטסאפים שלה עם גבר אחר והעולם שלי קורס. אנחנו חושבים שזה הסוף, אבל מתחרטים אחרי כמה ימים. יש עוד כמה חודשים עד שיגיע הסוף.
הזמן הוא 25 באפריל 2012, השעה 23:00. אנחנו באירוע יום העצמאות וצייר עושה קריקטורה של שנינו מחייכים. הציור יישב בחדר שבו גדלתי ונצחק על איך ציירו אותנו בכל פעם שנבקר את ההורים. הזמן הוא 31 באוגוסט 2015, השעה 17:45, אני מסתכל על הציור בחדר שבו גדלתי, כשאני לבד והיא בעיר אחרת. אני מסתיר אותו מאחורי המראה כי עצוב מדי לראות אותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: