הילי הזכירה לי שהציטוט בקדמת הבלוג הוא סוג-של נבואה שהגשימה את עצמה. זה די מצחיק, הוספתי את הציטוט הזה כשרק הקמתי את הבלוג, לפני שהכרתי בכלל את האקסית. הוא מתוך "Deep Thoughts", אוסף של הגיגים שאני מאוד אוהב של ג'ק הנדי, שהיה תסריטאי ב"סאטרדיי נייט לייב" בשנות ה90. הוא כותב מנקודת מבט של אדם שהוא לפעמים עצלן, לפעמים רשע, לפעמים נותן עצות דביליות, אבל תמיד משעשע.
לא אמורים להזדהות איתו רוב הזמן, אבל בכל זאת הצלחתי להזדהות עם הציטוט הזה. מעבר לזה שקרץ לי לחוות רומן טראגי באותה תקופה כי זה אף פעם לא קרה לי, אני חושב שאני נוטה לחפש תירוצים ל"בטלנות" שלי, כמו הדובר בציטוט. אני שם מרכאות על המילה בטלנות, אבל אני לא יודע אם זה נכון. מתישהו חרדה חברתית לא יכולה להסביר הכל. מתישהו אי אפשר לתת תירוצים לבריחה שלי. נכון, לא ברחתי לסמים או לאלכוהול, ומצבי יחסית טוב. אבל אני נותן לעצמי יותר מדי הנחות, ומאכזב את עצמי לפעמים. אני מאוד ביקורתי עם עצמי, אבל בצדק. אני יכול להיות יותר אמיץ.
באותה הזדמנות שאני מספק הסברים על דברים שנכתבו מראשית הבלוג, רציתי להבהיר לגבי שם הבלוג - בתחילת 2012 לא ידעתי בכלל שיש כזה סם פיצוציות בשם מיסטר נייס גאי, ולכן בבחירת השם לא היה שום רפרנס לזה (וגם אף פעם לא ניסיתי כמובן). זה גם לא היה רפרנס לכינוי המזלזל "nice guy" שלפעמים
משתמשים בו במאמרים פמיניסטיים כדי לתאר גבר מתוסכל שחושב שכל הנשים מחפשות רק מנייאקים, בעוד הוא קורא לעצמו נחמד מדי ולכן אף אחת מהנשים הביצ'יות האלו לא רוצה אותו. הפמיניסטיות בדרך כלל רוצות להגיד שגם הוא שוביניסט בשל הדעות האלו שלו, גם אם זו לא בדרך ה"קלאסית". כששמעתי לראשונה את הטיעון הזה, כמובן שישר ניסיתי לחשוב אם זה מתאר גם אותי, הרי ככה קראתי לבלוג שלי. אבל ככל שאני חושב על זה, אני לא חושב שאני כזה. אף פעם לא האשמתי נשים או הכללתי נגדן, ובכלל, אני ממש אוהב נשים מעבר לעניין המשיכה המינית, ורואה עצמי כפמיניסט.
אסיים בעוד כמה ציטוטים מג'ק הנדי. ב2004 טסתי לפריז עם המשפחה (וזה ההתייחסות היחידה לפריז בפוסט, עמכם הסליחה), ובמהלך הטיסה קראתי את הציטוטים האלו בדפים שהדפסתי מהאינטרנט, והתגלגלתי מצחוק ביחד עם אחותי. הנה חלק מהאהובים עליי:
I can picture in my mind a world without war, a world without hate. And I can picture us attacking that
world, because they'd never expect it.
If you ever fall off the Sears Tower, just go real limp, because maybe you'll look like a dummy and people will try to catch you because, hey, free dummy.
We tend to scoff at the beliefs of the ancients. But we can't scoff at them personally, to their faces, and this is what annoys me.
If trees could scream, would we be so cavalier about cutting them down? We might, if they screamed all the time, for no good reason.
If you ever accidentally your keys into a river of molten lava, let 'em go, because man, they're gone.
As the evening sky faded from a salmon color to a sort of flint gray, I thought back to the salmon I caught that morning, and how gray he was, and how I named him Flint.
The crows seemed to be calling his name, thought Caw.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: