מגיל צעיר אני מתעניין בכל דבר שקשור לארה"ב. אני מניח שחלק גדול מהמשיכה מגיעה מכך שנולדתי שם אבל לא זכרתי את כל התקופה הזאת (בכל זאת, חזרנו לארץ כשהייתי בן שנתיים וחצי). תמיד כשאנשים מגלים שנולדתי שם, הם אומרים "יאא איזה כיף לך! זה אומר שיש לך אזרחות?", ואני אומר שכן, ואם מי ששואלת היא בחורה, הרבה פעמים השאלה הבאה היא גם "ומי שתתחתן איתך גם תקבל אזרחות?". ואז אנשים גם תמיד אומרים שאם הם היו במצב שלי, הם היו טסים לשם בשביל לעבוד ולהרוויח מלא כסף, או ללמוד, או מיליון דברים אחרים שאפשר לעשות בארה"ב, ואני תמיד צריך להגיד שעוד לא ניצלתי ממש את היתרונות. אי אפשר להגיד שזה לא קורץ לי. אחותי ובעלה הולכים לעבור לשם בעוד חצי שנה, לתקופה של כמה שנים לפחות, וגם דוד שלי יעבור עם המשפחה שלו למנהטן בקרוב לתקופה של חצי שנה. אני לא יודע אם אי פעם ממש אעבור לשם, אבל זה נחמד שתמיד יש את האופציה. וטיול בעתיד הקרוב בהחלט אפשרי.
אז בינתיים אני נשאר כאן, אבל אני מנסה להשתמש בידע ובעניין שלי על ארה"ב, ובעיקר על פוליטיקה אמריקאית, כדי לעשות משהו שכיף לי לעשות, וזה לכתוב. עלה לי רעיון שאפתח עמוד בפייסבוק עם פרשנויות, מחשבות ועדכונים על הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנה הבאה, אז בשבוע שעבר אכן פתחתי את העמוד, ופרסמתי אותו בינתיים רק פעם אחת בפייסבוק האישי שלי, להצלחה מעטה. זה היה די צפוי, כי לא הרבה מתעניינים בנושא, במיוחד שנה לפני הבחירות, אבל בכל זאת קצת התאכזבתי. אני אוהב לכתוב גם בלי פידבק, והלייקים המעטים לא הניאו אותי מלהמשיך לכתוב (כתבתי 8 פוסטים כבר, עם נושאים שונים ומשונים כמו למשל שאלות הריגת-היטלר-במסע-בזמן שהמועמדים נשאלו), אבל עדיין זה כיף לדעת שמישהו באמת קורא אותך.
אז אם מישהו/י רוצה לעשות לי נעים באגו, אתם מוזמנים לעמוד. 
ואני מרשה גם לעשות לייק ואז מיד unfollow.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: