ואני שונאת את זה שזאת התקשורת היחידה שיש בינינו, וזאת תקשורת שיכולה להתקלקל פתאום.
להפסיק לפעול.
ואנחנו תלויים בה, כל כך תלויים בה.
ואת התקשורת האמיתית, פשוט אין לנו.
כמה זמן אני עוד אצטרך לחכות לתקשורת האמיתית איתך?
באמת אלוהים, למה?
כמה שאני אוהבת אותך, יום עובר ואני כבר מתגעגעת אלייך 3>
אוף אני צריכה אותך ;\ רואה? אני לא יכולה שתעזוב אותי!
ואיתך? אני לא יכולה יותר יא טפש, נעל, סתום >< כל היום אתה רב איתי על שטויות, חסר חיים שכמותך -.-
תסביר לי בדיוק איך אני יכולה להמשיך לדבר איתך ולאהוב אותך?
כי אני ממש לא יודעת.
דיברתי עם גולדי אחרי כל כך הרבה זמן...הוא בצבא, והוא מחורפן לגמרי..
הוא מצחיק אותי כל פעם XD
רק חבל שאני כזאת חסרת טאקט לפעמים.
זומבי, במה אתה עוד יכול להיות עסוק עכשיו? אין מצב שלא תהיה עסוק.
ועכשיו, במקום מתמטיקה.... היסטוריה!
יאאאאאייי -.-
TT__TT אבוד לנו.
-
גיליתי, שהילד שהייתי מאוהבת בו מהרגע הראשון שהוא נכנס לכיתה ג', ועד סוף כיתה ו', אהב אותי גם. תמיד חשבתי שהוא אוהב, יכולתי לראות את זה עליו, הוא היה כל כך שקוף וביישן.
אבל הוא בחיים לא אמר לי את זה, ואני צריכה שיגידו לי, אני חייבת.
לא גיליתי את זה דרכו, גיליתי את זה דרך ידיד טוב שלי שהוא חבר טוב שלו...
איתו? לא דיברתי שנים...והייתי בטוחה שהוא שכח אותי.
אני אוהבת שיחות כאלה של נוסטלגיה (;
הוא שאל אותי אם יש לי רגשות אליו עדיין... ואמרתי שלא, עברתי המון מאז, המון המון, יותר ממה שילדה בגיל שלי צריכה לעבור בכלל.
דברים נוראיים באמת וגם רגעים של אושר,
והרגשות שלי כלפיו נעלמו, השלמתי עם זה שאני לא אראה אותו יותר.
אבל מי יודע?
אמרתי לו שאולי אם ייצא לי לדבר איתו ולהיפגש, משהו יחזור...למרות שאני לא כל כך מאמינה בזה.
הוא סיפר לי שהוא היה אומר עליי שאני הילדה הכי נורמלית בכיתה, שאני יפה וחמודה.
וואו אני שמחה פתאום.. 3>
אבל הלוואי שהוא היה אומר את זה לי.
אני הכי מוזרה, אני לא מאמינה באהבה ממבט ראשון וזה קרה לי(;
אבל רק פעם אחת בחיים, ואני לא מאמינה שזה יקרה לי שוב...