אין טעם להתאהב בדברים,אם עלייך להיקרע מהם,לא כן?וכה קשה שלא לאהוב דברים, נכון?

נשימה עמוקה

רשתות של כאב מתנפצות בחלל המוח 

הוא דל וכבד לפעמים

ואיך שוב אני נופלת לבריכת המים העמוקים

שוקעת ולא נושמת

כמה קשה שוב לעלות מעל פני המים ולצוף

יפה וקרה כמו החורף, כמו גשם צף בשלוליות

ובוערת כמו להבה

צריכה את הדלק שיבעיר בה

את כל תשוקת החיים

שמחת האושר

התעתקות של נשימה, כמו להיות על פסגה של ההר הגבוה ביותר

ואחרי ההלם הראשוני, כמו כניסה למים קפואים

עולה פתאום חיוך הניצחון

ואולי צרחה של אושר

והמוח הכבד הופך לקל וצלול

והרשתות מתחברות

אליסיה