אין טעם להתאהב בדברים,אם עלייך להיקרע מהם,לא כן?וכה קשה שלא לאהוב דברים, נכון?

ג'ינס: לא כל הזמןP: בקיץ אני מעדיפה מכנסיים קצריםD: אפילו חצאיות (:

סניקרס: אולסטארD:

תחתונים: תחתוני סבתא XD סתםD: תחתונים יפים ובעיקר שיהיו צבעוניים ושיתנו הרגשה טובהXD

בושם: בלאק אקסס O: ואני מתה לקנות עוד אחד חדש, רק צריכה כסף!

שמפו: אני כל פעם מחליפה, ועכשיו אני עם הוואי הירוק כי הריח שלו טוב ונשאר בשיער! אבל הכי אני אוהבת נקה 7 הוורוד והסגול

מרכך: קניתי שמפו+מרכך ביחד של הוואי וידעתי שהדבר הזה פשוט לא עובד!>~< אז אני משתמשת בכל מיני מרככים שיש בבית מלפני אלף שנה שלא הסתיימו עדיין P:

ספק טלוויזיה: HOT

ערוץ טלוויזיה: 1, ההוט וי או די XD אני גם לא כ"כ רואה טלוויזיהD;

תכנית טלוויזיה: כל מיני דברים שיש בהוט וי או די...בנות ברשת זאת סדרה ממש חמודה!

תחנת רדיו: גלגל"צ ! ואם יש קליטה אז SPIN JORDEN....רדיו ירדןXD יש להם אחלה שירים P:

עיתון יומי: איך קוראים לו...ידיעות אחרונות ? Oם כזה שמחלקים כל יום, וגם אני נהנת לקרוא בווינט XD

ספר: אני קוראת עכשיו ספר של רם אורן שקוראים לו "באהבה מהתנ"ך" שהוא באמת מקסים!! ואליס בארץ הפלאות האמיתי O:

אוכל: האוכל של אבא שלי :-) אוהבת כל מה שהוא מכין...

מתוק: קרמבו, דובוני גומי נחשי גומי...חמצוציםXD לא הייתי מתנגדת גם לשוקולד, אבל האמת שאני מעדיפה מלוח ממתוק!

יוגורט: הכי טעים זה יוגורט לבן כזה ואפשר להוסיף לו גרנולה או חמוציות וכאלה... :P אבל דובדבן ואפרסק זה גם אחלה של יופלטXD

מסטיק: אין לי ממש מסטיק מועדף, כרגע אני עם מנטוס בטעמי פירות..

תה: כל בוקר וכל ערב בזכות אבא.. :) אני אוהבת תה משאני תינוקת, והתה המועדף עליי זה קמומיל 3>

רכב: בינתיים אין לי, בצבא נוציא רישיוןXD אז אני נוסעת עם אמא ואבא או אוטובוסים, P:

מסעדה/בית קפה: לא נראלי שיש משהו מועדף O: מסעדה שאני אוהבת במיוחד אולי...LA BOCA זה אוכל איטלקי כזה נראלי, מישהו שמע?XD

בר: לא ממש...מכירה XD

מועדון: הפעם הראשונה שהלכתי למועדון הייתה בכיתה ו' בשביל בת מצווה של ילדה מהכיתה! XD וזאת גם הייתה הפעם האחרונה שהלכתי Oם אני כל כך לא טיפוס של הדברים האלה...אני לא רקדתי בכלל והיא ממש נפגעה ממני ^^"

מכון כושר: בדיוק ע כ ש י ו נגמר לי המנוי אחרי איזה שנתיים שהייתי ואמא לא מוכנה לחדש ! אולי עוד חצי שנה היא תחדש לי שוב, אחרי הכל זה כן חשוב לי לא להשמין..כי אני אחת כזאת שאם היא תאכל יותר מידי היא תהיה דובונת שמנמנה P:

סיגריות: אין לתאר כמה אני שונאת את זה, פשוט אין לתאר XD

באהבה, אליס 3;

בבתי קברות יש שקט מסויים שאין באף מקום אחר, זה שקט כזה שמיוחד רק למקום הזה.

אני לא יודעת אם הוא כל כך מיוחד אבל אני משום מה אוהבת את השקט שיש שם, כאילו שום דבר לא צפוי הולך לקרות.

וזה כמובן בשעות הצהריים, לא בערב או בלילה ...

אבל זה כאילו לא הבנתי למה אני שם, הרגשתי לא קשורה כל כך לכל ה"אירוע"

ניסיתי להבין, אבל כנראה שעדיין לא הבנתי מספיק, וזה כאילו היא עדיין תמיד תהיה איפשהו, כרגיל.

מצבה כל כך מרשימה ומפוארת, בשביל אישה כזו, ואני עדיין לא מרגישה שכל זה קשור אליי.

שעמדתי שם בזמן שכולם התפללו, רציתי רק לקבל סימן ממנה שהיא שם, שהיא נמצאת איתנו ושומעת ויודעת שאנחנו מתפללים לעילוי נשמתה,

ואני חושבת שקיבלתי, פשוט ידעתי שקיבלתי.

ריחף לידי פרפר קטן לבן עם נקודות שחורות, כמה זמן הוא ככה עף לידי באיזור שעמדתי בו, ואחרי כמה דקות הוא עף רחוק יותר עד שכבר לא יכולתי לעקוב אחריו והוא נעלם.

הפרפר היה נראה כל כך לא קשור לבית קברות, רק עכשיו שאני חושבת על זה זה נראה לי מוזר שפרפר לבן יעבור לו סתם ככה ליד הקברים.

ניסיתי לחפש עוד פרפרים ולא מצאתי.

לא יודעת למה בלב שלי הרגשתי שזה סימן, סימן שאומר "אני כאן."

כל כך מיוחד ולא קשור לסביבה, סימן כל כך מובהק בעיניי.

אולי בעיניי אחרים זה שטויות, אולי אני מאמינה בזה כי זה מה שאני רוצה להאמין בו, אבל בשבילי זה לא.

אני שמחה שהייתי שם כדי לכבד את זיכרך סבתא, ואני מתגעגעת אלייך 3>

אליס :)

IF YOU LOVE ME LET ME KNOW.

IF YOU HATE ME LET ME GO.

אתה בטח לא שונא אותי, אין לך סיבה, והמוח שלי צריך להפסיק מחשבות מטורפות כמו "קייטה דיבר איתו, קייטה אמר לו משהו ובגלל זה הוא לא רוצה לדבר איתי עכשיו"

זה היה עוד הרבה לפני שקייטה החליט שהוא פשוט הולך.

אתה נותן לי ללכת לאט לאט ולא אכפת לך אפילו, ואני לא מבינה למה אתה כל כך אדיש לכל דבר, בעיקר לאנשים, ולא למשחקי מחשב המטופשים שלך.

אתה וקייטה ממש הזכרתם לי אחד את השני כל הזמן, אתם לא כאלה שונים, ועם הזמן שניכם הצלחתם להימאס עליי, ובצדק.

מה לעשות שהרבה דברים השתנו כנראה מגיל 13, שום דבר כבר לא אותו דבר.

פעם הייתי מדברת עם הרבה יותר אנשים, ובעיקר אנחנו היינו מדברים כל הזמן, ואני זוכרת איך התחברנו תוך שנייה ושנינו היינו מאוהבים כבר בשיחה הראשונה.

כמה זמן לקח לך להגיד שאתה אוהב אותי...רק שהבנת שאם אתה לא תגיד את זה אז מישהו אחר יגיד.

ואולי זה לא הקטע שלא אכפת לך, אולי אתה פשוט לא יכול, בדיוק כמו קייטה...

למה קייטה נכנס בכל דבר?!

הוא הלך, וזהו זה נגמר.

פעם היינו חברים יותר טובים, פעם תיכננו דברים, פעם פעם פעם...מזמן האמת. בינואר, שאני אהיה בת 17, אתה כבר תהיה בן 18.

כמה זמן עבר...והדברים השתנו אבל לרעה.

והם סתם ככה השתנו...בלי שום סיבה מיוחדת. וגם אם אני אשאל למה זה סוג השאלות שאין עליהן תשובה באמת.

זה מוזר שמסביבי אני מרגישה רק הרגשה של "דאון," אולי חוץ מבנאדם אחד או שניים.

תמשיך להתעלם, אני כבר לא יודעת מה להגיד אבל אני עדיין מנסה, כי אולי לי אכפת לשמור על קשר לפחות קצת, לי אולי אכפת...

אבל זה כבר נקרא פשוט לשחק בבנאדם, והאמת שהיו לי הרבה אנשים כאלה בחיים ובא לי להחטיף לעצמי סטירה שלפעמים אני כל כך רגישה וכל כך טיפשה.

יש לי נטייה להתחבר לאנשים הלא נכונים בדרך כלל, למרות שאני לא יכולה להגיד על כל החברים שלי שהם "לא נכונים" בשבילי.

אבל חלק, באמת סתם, ואני לפעמים סובלת כי כל כך קשה לי להתנתק מאנשים.

אבל איך אני אתנתק ממך? זה אותו סיפור כמו עם קייטה, עד שהוא לא גמר את הקשר הזה בצורה כל כך בוטה וישירה זה לא באמת נגמר אבל זה היה מרוחק לגמרי.

ועכשיו איתך זה מרוחק לגמרי, ואף אחד לא ינתק את הקשר.

אתה מזכיר לי אותו כל הזמן, אולי הפעם אני אהיה זאת שתגמור את זה סופית, לעולמים, אחת ולתמיד?

לא נראלי.

אני פשוט לא מסוגלת.

וזה קצת |הרבה| מעצבן.

I SIT UP AT NIGHT WAITING FOR YOU.

אליסיה

פשוט גאווה גדולה לראות את המשלחת של ישראל באולימפיאדה בלונדון 2012 !

:)

ופשוט מלחיץ לראות את המשלחת של האיראנים XD

וד"א- אין כמו מיסטר בין ולא יהיה ! D:

לילה טוב,

אליס :C

"בת כמה את בכלל?"

"שש עשרה וחצי..."

"אההההה.... מה זה כולן בחדר כושר הזה קטינות."

"ומה הבעיה עם זה?"

מי שהחליט לדבר איתי פתאום היה זה שנראה לי כל כך דומה לגיא עד שברחתי, וניסיתי לשכנע את עצמי שזה לא יכול להיות הוא.

וידעתי שהשם שלו מתחיל באות ג', כמו השם של גיא, רק שלו קוראים גל.

והוא כלכך הזכיר לי אותו, והוא היה קצת מתנשא אפילו.

אמרתי לנועם שגם הוא לא מזמן היה קטין, והוא רק צחק ואמר לי "אני כבר מזמן לא בכיתה ט'," והלך.

הבנאדם עדיין חושב שאני בכיתה ט'! (לא הרגשת במקרה שעברו כמה...שנים?!)

האמת, תמיד ידעתי שהוא לא חכם במיוחד, לא משנה כמה יחידות הוא עושה במתמטיקה או באנגלית זה ממש לא מראה על רמת האינטיליגנציה של הבנאדם. -.-

הייתי בבריכה היום, כרגיל, אבל הפעם זה לא היה ממש רגיל כי המנוי שלי נגמר ביום שלישי ואמא שלי לא מתכוונת לחדש לי אותו בזמן הקרוב, ככה שזה היה היום שישי האחרון שלי בבריכה.

היא טוענת שאני לא באה מספיק לחדר כושר, ואולי זה נכון, אבל בכל זאת זה מה שעזר לי לשמור על גיזרה נורמלית ולא להשמין בכמויות מטורפות ולהיראות כמו דובונת, ועכשיו אני לגמרי בחרדות שאני יהפוך להיות דובונת כזאת.

וחוץ מזה, אני אתגעגע ממש לכל האנשים שהכרתי שם וזכיתי לדבר איתם.

הלכתי למגלשת מים היום עם יהודית שלוש פעמים וסיפרתי לה שאני כבר לא אבוא יותר והיא כל כך התבאסה עד שהיא מצאה לה "שותפה" למגלשת מים, והאמת שגם אני התבאסתי רצח.

לא אכפת לי כל כך כבר מנועם או מהגל הזה שהכרתי רק כמה שניות בגלל שכנראה אני לא הולכת לראות אותם יותר, אפילו לא ביום ראשון ושני שאני יבוא בפעם האחרונה.

והקטע הוא שרוב האנשים בכלל לא יודעים שאני עוזבת, כנראה שהם פשוט יהיו צריכים לגלות את זה עם הזמן...

קנינו היום את הדברים לביצפר, וזה אחד הדברים שאני באמת הכי אוהבת. זה עושה לי חשק אפילו לחזור ללימודים...לכתוב עוד פעם במחברות עם העטים הצבעוניים.

תכלס אני חושבת שאני כן אוהבת ללמוד, פשוט לא מלחץ. ואיכשהו, הביצפר גורם לנו לשנוא ללמוד, וזה חבל.

אולי זה ישתנה יום אחד, אבל עד שזה ישתנה, אני כבר אהיה אמא לילדים שהולכים לביצפר...

היה לי באמת כיף היום, וככל שכיף לי יותר אני מרגישה שאני צריכה את קייטה פחות ופחות, ומתגעגעת כבר פחות ופחות,

אבל איכשהו הוא תמיד יהיה בלב שלי, וחשבתי שהפרידה הזאת תציק לי לעוד חודשים ואני הולכת להיות בדיכאון כל החופש...

אני רוצה להגיד שלגמרי טעיתי, אבל עדיין הוא תמיד יהיה בלב שלי ותמיד אני אקווה שיום אחד הוא יתחרט, ופשוט יחזור.

אבל למה לסיים בנימה כזאת עצובה את הפוסט?!

שתהיה שבת שלום, ומעכשיו הולך להיות רק כיף :)

הפתיחה של האולימפיאדה היום! מישהו מתכוון לשבת בשעה 23:00 לראות?

אליס D;