אז אחרי הרבה זמן שהרגשתי שלא כתבתי וזה היה חסר לי מאוד...הנה מצאתי לזה קצת כוחות נפשיים בטיפת הכוחות שעוד נשארו לי ... *דרמתיות*
אז מצבי כרגע הוא חולה, בלי לראות מתי אני יבריא כבר...זה פשוט לא נגמר.
אני לא חושבת שנהייתי חולה סתם...הכל מגיע ממה שבפנים, בלב.
בחיים שלי הזמן לא זז לי כל כך לאט. אם החופש היה זז ככה הייתי מאושרת.
שבוע אחד עבר מתחילת הלימודים, ואני מרגישה כאילו עברו עבר 200 ימים זה לא הגיוני.
אני לומדת עד שעות ממש מאוחרות (חמש ושש...) כל השבוע חוץ מחמישי (תודה רבה באמת!) שזה באמת הקלה קצת, ואין לי לימודים בשישי אלא אם כן אני יירד לשלוש יחידות תנ"ך במקום חמש, ונראלי שאחרי החגים אני רצה לעשות את זה.
וחוץ מזה, אני בלחץ נפשי שאני מידי פעם מרגישה...רוב הזמן זה לחץ פנימי כזה ושאני עם חברות וכיף לי אני לא מרגישה אותו, אבל בשיעורים ושאני לבד אני חושבת על כל הדברים האלה שאני לחוצה מהם ופעם ראשונה בחיים שלי שאני מרגישה שאני ממש לא יודעת איך להתמודד עם כל זה.
ביום ראשון יש לי מבחן באנגלית שיקבע אם אני יהיה בארבע יחידות או חמש.
אני כל כך רוצה לעשות חמש יחידות, ואני כל כך מפחדת להיכשל במבחן הזה בגלל שהאנסינים שנה שעברה הלכו לי כל כך גרוע ואם אני לא עוברת את זה אז מורידים אותי הקבצה בלי לחשוב פעמיים. בינתיים אני באמת לא מרגישה טוב, וביום חמישי יצאתי מוקדם ולא נשארתי למגמה אפילו ואני מקווה שאני ירגיש הרבה יותר טוב ביום ראשון כדי להתרכז במבחן הזה ולעבור אותו הכי טוב שאני יכולה.
חמש יחידות תנ"ך- לא מוכנים להוריד אותי לשלוש בינתיים, המורה מאוד רוצה שאני ינסה. אבל פתאום אני מרגישה שיש לי בעיות עם זה.
לפעמים אני לא מבינה את המורה ולפעמים כן, אני בקושי מצליחה לסכם אותה, הריכוז בורח מהר (אולי בגלל שאני חולה) ואני בלחץ שאני לא אצליח שם בתקופה הקרובה.
אחרי החגים אמרו לי שכבר יראו אם אני מתאימה לקבוצה של 3, אם כן זה אומר שאין לי יותר חופש בימי שישי אחרי כל השבוע הבלתי נסבל הזה שלומדים עד ממש מאוחר, ואני לא יודעת אם אני מוכנה להישאר בחמש רק בשביל החופש הזה! אני בדילמה נוראית עם התנ"ך הזה...
ושאף אחד לא יבין לא נכון, תנ"ך זה המקצוע שאני הכי אוהבת בעולם! אני פשוט לא מתחברת לסגנון לימוד של 5 יחידות. (יותר מעמיק...)
מתמטיקה- אין יותר הקבצה קטנה של 3 והקבצה גדולה, המורה שלי משנה שעברה התפטרה (מסיבות ממש לא ידועות) ועכשיו אני צריכה להיות בקבוצה הגדולה וזה גורם לי להיות עוד יותר בלחץ שאני לא אצליח לעבור את זה.
גם אם אני אקבל 100 מאיות במתמטיקה, זה לא יגרום לי לחשוב שאני טובה. תכלס בראש שלי אני תמיד יישאר 0 במתמטיקה, וזה לא גורם לי לסמוך על עצמי. בד"כ שמישהו מקבל כל כך הרבה ציונים טובים במקצוע הוא הופך להיות בטוח בעצמו, אבל אני אף פעם לא אהיה בטוחה בעצמי במקצוע הזה לא משנה מה, ואני יודעת שמהפסגה אני יכולה לרדת לציונים מאוד נמוכים...מאוד.
בינתיים אני מסתדרת אבל אני מאוד רוצה קבוצה קטנה שיש שם יותר יחס אישי מהמורה, וחוץ מזה, אף מורה לא תוכל להחליף את חני
האמינה בי כל הדרך עד לבגרות הראשונה במתמ', לא נתנה לי להיכשל וליפול, אמרה לי תמיד שאני יכולה להצליח בקלות ושאני עוברת הכל, תמיד יכולתי להגיד לה ממש ככה בפשטות "המורה אני מפחדת" והיא הייתה מתייחסת לזה ברצינות ומעודדת אותי. אני שמחה שלא איכזבתי אותה אף פעם.
המורה השנה, היא לא כזאת. היא לא תבין אותי לעולם. חני איכשהו הבינה בדיוק עם איזה פחד אני באה למקצוע הזה, שאין לי ביטחון, והיא ידעה בדיוק איך להתמודד עם זה.
אבל המורה הזאת לא יודעת כלום...היא חמודה אבל היא אדישה מידי, לא דוחפת את התלמידות שלה להצלחה, וגם אין לה זמן לכולן ואני מבינה את זה, יש כמעט 30 בנות בקבוצה, לומדים מהר יותר וישר הולכים לעבוד בספר, מי שהבינה הבינה, מי שלא...בעיה. זה בדיוק מה שהיה בכיתה ט' ואני מפחדת שזה יחזור על עצמו. לפחות אני מתנחמת בזה שבאתי עם בסיס מאוד חזק משנה שעברה, והחומר של 802 מתבסס על החומר של 801, אני רק צריכה להרגיע את עצמי שהכל יהיה בסדר אבל...זה לא הסוף! אנחנו ננסה איכשהו (אני ועוד כמה בנות) לשחזר את הקבוצה משנה שעברה כדי שיהיה קל לכולנו, ואני רואה שלחברות שלי שהיו איתי שם לא קל בכלל עכשיו, ודיברתי איתן והן מבינות ותומכות ברעיון, ונראה מה יהיה כבר.
אני חושבת שהמעבר מכיתה י' לכיתה י"א הוא מעבר מאוד דרסטי, ופתאום הרבה דברים משתנים ושום דבר כבר לא נהיה ודאי.
אני רק מחכה שהדברים יהיו וודאיים ושאני לא אצטרך לדאוג כל הזמן ולהיות בלחץ מ"מה יהיה...ואיך...ואם ואם ואם..." כי כל מה שהכרתי פשוט השתנה לי בין הידיים, ומה שאני אומרת בפוסט הזה בעצם זה שאני לא יודעת איך להתמודד עם זה בכלל.
ובנוסף לזה שרמת הלימודים משתנה, ויש עוד מקצועות ושעות ממש מאוחרות אני מרגישה שאני גדלה מאוד מהר ואין לי שליטה על זה.
האמת היא שאני מרגישה כמו אליס בארץ הפלאות, שהיא אכלה את העוגה והתחילה לגדול בקצב מטורף בלי שום שליטה על זה, והיא ממש לא ידעה מה לעשות עם עצמה.
בינואר אני כבר אהיה בת 17, ואני מרגישה עדיין כמו ילדה בת 13 או 14, שלא מצפים ממנה ליותר מידי.
ופתאום מצפים ממך, וגם את מצפה מעצמך ואת לא יודעת למה בכלל כי את אפילו לא מרגישה כמעט בת 17, וזה עוד משהו שבאמת אין לי שליטה עליו ואני לא יודעת איך להתמודד איתו.
ובקיצור, (זה קצת מצחיק להגיד "ובקיצור" אחרי כל המגילה הזאת) אני מקווה למצוא את כל הדרכים הכי טובות להתמודד איתן עם כל השינויים והקשיים.
מצאתי דרך אחת שעוזרת לי, והיא אף פעם לא להישאר לבד ותמיד להיות עם האנשים שקרובים אליי, כי זה מה שבאמת עוזר לי לשכוח לרגע מהכל ולהיות שמחה ולצחוק,
ולא לבלות את השעות הפנויות לבד בחדר בחושך בבכי מתמשך על...המון המון דברים. כי זה לא הפיתרונות שלי, למרות שזה משחרר.
מבואסת מזה שאני חולה בסופ"ש ומקווה להבריא כמה שיותר מהר..
זוכרת את היום הראשון שלך בכיתה א’? האם הוא היה משמח או טראומטי? אממ אני לא זוכרת שהייתי כל כך שמחה כי אני לא ילדה חברותית כזאת שנורא מתרגשת להתחיל התחלות חדשות עם אנשים חדשים...אבל הוא גם לא היה טראומטיD; היה רגיל כזה...
האם היום הראשון היה דומה לאלו שבאו אחריו? כן :)
האם הימים הראשונים ללימודים עכשיו דומים ליום הראשון ההוא? ממש לא, אני מרגישה כאילו כבר עברתי 200 ימים מהלימודים ועברתי רק את היום השני! זה בכלל לא רגיל אני מרגישה נורא ס_X אבל כנראה שככה זה כיתה י"א...-.-
מה היית עושה אם החופש לא היה נגמר? וואו...הייתי מציירת המון והייתי נוסעת לטייל בעוד מלא מקומות וישנה המון בצהריים ושרה הרבה ומנגנת בגיטרה וכותבת סיפורים וקוראת ספרים ולומדת אנגלית...איזה כיף היה יכול להיות...*ך*
מה הדבר אליו את הכי מתגעגעת בבית הספר? מה הדבר שהכי לא? אני מתגעגעת לסיים בשעות מוקדמות יותר ולא בחמש ושש, ואני מתגעגעת לשנים ללא הבגרויות... אני לא מתגעגעת לכיתה ז' וח'
תבחרי מישהו, לא משנה אם הוא בגיל המתאים או לא, שהיית רוצה שיהיה בכיתה שלך. יש כמה... ;) משהו לחשוב עליו ^^
איזה מורה היית רוצה לפגוש השנה? את המורה שלי למתמטיקה משנה שעברה שאני פשוט אוהבת אותה כי היא הכי מדהימה בעולם ועזרה לי לעבור את הבגרות ולהצליח, אבל אני חושבת שהיא לא מלמדת יותר בביצפר ואת המורה שלי לתולדות אומנות מכיתה ט' שגם עזבה לצערי...2 מורות מדהימות!
מה תבטיחי לעצמך עם פתיחת השנה? להשתדל ללמוד בצורה רצינית וטובה בדיוק כמו שלמדתי והשקעתי שנה שעברה, לא להיות יותר מידי חרשנית, לנסות לצחוק וליהנות כמה שאפשר למרות הלימודים העמוסים ולא להפוך לזומבית מוזרה חסרת חיים, לא להגיע למצב שאני משקיעה רק בלימודים ולא בעצמי ולעבור את כל הבגרויות בציונים יפים...ולחייך למרות הקשיים שיבואו...XD
נגמרה לי מחברת מתמטיקה שלמה אז לקראת סוף שנה קצת לפני הבגרות פתחתי עוד מחברת מתמטיקה, קטנה יותר וחמודה בצבע צהוב, ואפשר לומר שהיא לא הייתה כל כך משעממת...
מצאתי אותה שסידרתי את כל הדברים משנה שעברה, והחלטתי שאני הולכת לרשום כאן את כל השטויות שאני וארין רשמנו (בעיקר ארין...) כדי שאם יום אחד המחברת הזאת תלך לאיבוד...שלפחות הדברים המוזרים שכתבנו לא ילכו לאיבוד גם!
יכול להיות שמי שיקרא את זה יראה ככה: או ככה:
(LIKE, WTF?! )
אז אני מזהירה (;
קראנו לזה דברים שצריך לזכור & לדעת:
# אנחנו יהודיות גאות לנצח!
# אנחנו לא מושלמות...NOBODY'S PERFECT
#העלייה של ***** (שכונה מסויימת בירושלים) היא מאוד קשה..
#ערבי טוב זה רק ערבי שבקבר (לא מאמינה בזה ממש)
#כל בני האדם שווים...XD (זה קצת דפוק לכתוב את זה אחרי המשפט הקודם לא?XD)
#מספריים נועדו לשימוש במקום הנכון בלבד (כלומר, לשימוש על דפים..? )
#סכיני גילוח נועדו רק לרגליים...(וגם לעוד מקומות אחרים בגוף שארין שכחה לציין*)
#מסורים, סכינים וקומקומים הם רק כלי מטבח! (מסורים>לאוכל קשה כמו טוסט יבש במיוחד...)
#הציוד בחדר אומנות לא נועד ל: אכילה\תקיפה\דקירה\ירייה(האקדח דבק חם)\לגרום לטראומה נפשית עמוקה\טיפול פסיכולוגי חודרני\בדיקות רפואיות\איתור מחלות נפשיות ועוד... <באסה...
#ג'מייקה ויפן הן המדינות הכי יפות בעולם! (אחרי ישראל כמובן!)
#אנחנו מיוחדות בדרך שלנו... (כמו שאפשר לראות )
#שוקולד בכמויות מומלץ לאנשים בעליי אנדרנלין < ואני רוצה לתקן את מה שארין רשמה פה, *מומלץ לאנשים חסרי אנדרנלין כדי שיהיה להם קצת!*
#WE SWXY AND WE KNOW IT
#צבע תכלת זה צבע המזל (על הזרת ביד שמאל)
#אנשים עם שפתיים דקות אלה אנשים רשעים (כגון המורה לספרות)
#היסטוריה זה מייגע...
#וזלין שימושי לכל חלקי הגוף (אפילו טוב לגבות *תוספת )
#U CHOOSE WHAT NORMAL IS!
#אנחנו אנשים מאוד מאוד חכמים! מוחעחחע
#אנחנו ראסטמהנים!!!!! (סליחה ארין, לא אני!)
#הכל בא לטובה...
#אנחנו חייזרים אוכלי חומוס (אין תגובה)
#אנחנו חטטני אף עם מקלות אוזניים (כנ"ל)
#אישה היא הכללל....
#יש לנו PMS
#וזה טבעי!
#דוביי פנדה קיימים איפשהו בעולם (ודובים גריזלים ב****** עיר כלשהי בארץ^^)
#אנחנו אוהבות להשתגע עד זוב במבה!
#אנחנו מקימות התנועה הפמיניסטית "רבניות (ע"ר)"
#אנחנו אובססיביות על כינים (?! לא הבנתי מה היא רשמה!!!) מאוד מאוד...
#אנחנו תומכות במפלגת הירוקים (וזה כתוב כמו *קיקים*) והמריחואנה!
# הראסטמנים ובוב מארלי שולטים לנצח! (יס יס...זה לא שליXD)
#ארץ ישראל שלנו יפה וגם פורחת
#אין לנו ארץ אחרת...ארץ ישראל לעולם ועד!
#אנחנו אוהבות את מוזיקת הטבע (ציף ציף)
#אנחנו אוהבות ורדים...(GUNS N' ROSES)
#לא לאכול דברים לא מזוהים למאכל (כמו צבעי אקריליק למשל!!!!!!!!)
וזה מה שהיה כתוב בתוך המחברת ^^"
על הכריכה היו עוד כמה דברים חמודים שראיתי לנכון לשמר כאן...
# מחברת...מ ת מ ט י ק ה שייך ל... אליס י'2
#ארין, די לבהות במאוורר =.= TT___TT (בגלל המאוורר הזה היא לא למדה כל השנהOo)
#ארין *מחרבצת (מילה חדשה ל...) גברים
#WE HAVE...פוסט טראומה מתמטית!
#ג'קג'וקון 3>
#זבובי (בתוך לב)
#תנועת חובבי המתמטיקה!! D: (אנחנו לא סגורות על עצמנו בכלל..)
#ספרות איכס! (עכשיו יש לי הרגשה שכתבנו את זה בשיעור ספרות...)
#אליס, מתה עלייך 33> ארין :*
#מחברת מתמטיקה של אליס!! D:
# *תותים* STRAWBERRY
#אנחנו מאוד מאוד אוהבות מתמטיקה, RIGHT?! (אנחנו בכלל לא סגורות על עצמנו עכשיו!)
# בס"ד
#WHERE IS THE MATH?!? =O
#WHAT A WONDERFUL WORLD...:D
#HATE SCHOOL LOVE FRIENDS
# למתמטיקה יש בעיות, לא לי ;)
#MY NAME IS ALICIA :D
# 3 יחידות(:
# גמאני עושה שלוש יחידות וגאה בזה !D; (אני, אליס. ארין עושה 4)
האם את מרגישה שאת מודעת לעצמך או חיה בסרט לגבי מי את? אני חושבת שאני דיי מודעת למי שאני ואוהבת את מי שאני:) אבל תמיד כיף לחיות באיזה סרט קצר בדימיון שלך ולדמיין שאת מישהו אחר
האם את מכירה מישהו שחי בסרט? מה הוא חושב על עצמו לעומת מה אחרים חושבים עליו? אני אכן מכירה מישהו שכן חי בסרט לגבי עצמו, הוא חושב שהוא מושלם והוא מנסה בכוח להיות כזה וככה בעצם יוצא שהוא הכי הכי הכי לא מושלם שיש, זה מה שאני חושבת עליו לפחות ואין לי מושג מה אחרים חושבים עליו, אני לא ממש מכירה את החברים שלו...
אם היה מתברר לך שאנשים חושבים שאת חיה בסרט, איך היית מרגישה? זה היה דיי פוגע, כי לדעתי אני לא, אבל אחרי שהייתי נפגעת מזה הייתי חושבת WHO THE HELL CARES?! שיחשבו מה שהם רוצים, אני יודעת שזה לא נכון !
את מעדיפה לרדת על עצמך כדי שאנשים אחרים לא יעשו את זה? אם יורדים עליי אני מבינה מתי זה בצחוק ומתי זה רציני, אם זה בצחוק אז הכל סבבה אני יודעת גם להחזיר בצחוק ;) אבל אני לא יורדת על עצמי בחברת אנשים כדי שלא ירדו עליי...
את מעדיפה לא לדפוק חשבון או לעשות דווקא? מעדיפה לא לדפוק חשבון (: לעשות דווקא זה מרגיש מעצבן רוב הזמן...
את מרגישה שאת אדם אחר ממה שאת מציגה את עצמך? יכול להיות שבהתחלה שאני רק מדברת שיחה ראשונה עם בנאדם אני לא אציג את עצמי בדיוק כמו שאני עם כל הצדדים שיש בי, כי אני אנסה להיראות יותר רצינית ואינטיליגנטית, אחת כזאת שאפשר לדבר איתה. תכלס אני חושבת שאני כן כזאת אבל יש בי עוד המון צדדים שאני לא מציגה על הפעם הראשונה, אני אוהבת שאנשים לומדים להכיר אותי לאט לאט...
לכולנו חשוב מה חושבים עלינו. באיזה תחום הכי איכפת לך מה חושבים עלייך? זה אכפת לי מאוד לעשות רושם של מישהי עם אינטיליגנציה, מישהי עניינית כזאת שאפשר לדבר איתה על המון נושאים, ובעיקר מישהי שמקבלת אנשים והעיקר שלא יחשבו שאני איזה סנובית בגלל שאני קצת ביישנית או סגורה, ושיבינו את זה.
למי את חושבת שאת דומה באופי והאם הוא שותף לדעתך? זה יכול להיות קרוב משפחה, חבר, מישהו מהחיים שנותן לך השראה. אפילו דמות פיקטיבית או דמות מפורסמת. אני חושבת שאני דומה באופי לאבא שלי ואפילו קצת לאמא שלי,שקיבלתי כמה תכונות מהם...ואולי אפילו קצת לנאורי כי אני מתחברת אליו מאוד (:
האם יש מישהו חי בעולם הזה שיודע עלייך הכל? אני חושבת שנאור הוא באמת הבנאדם שיודע עליי הכל מהכל, בגלל שהייתה לו את הסבלנות 3 שנים לנסות להכיר אותי כל פעם עוד צד ועוד צד שיש בי, וזה מה שאני כל כך אוהבת.. :)
מה בכל זאת לא סיפרת לו? אני לא יודעת באמת אם יש משהו שלא סיפרתי לו, אבל גם אם יש, הוא בטח יראה את זה... ;) ואם לא סיפרתי לו כנראה יש לי סיבה, אז אני לא אכתוב את זה כאן!
עריכה:
אני לפעמים ממש אוהבת לעשות את השאלונים האלה כי אני מרגישה כאילו מישהו מראיין אותי ((: זה אחד הכיפיים ^^"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
) כדי שאם יום אחד המחברת הזאת תלך לאיבוד...שלפחות הדברים המוזרים שכתבנו לא ילכו לאיבוד גם! 
או ככה: 
)
)
<באסה...
)
)
)
(אני, אליס. ארין עושה 4)
