אני נראית ולא נראית, נמצאת אבל לא נמצאת?
ואיך יכול להיות שלא רואים אותי
ואולי זה בגללי?
היי, גם אני הייתי פה...
אה, סליחה, גם אני הייתי איתכם, שכחתם?
לא נורא, קורה. מתנצלת
הכל בסך הכל ממש בסדר, קורה ששוכחים, כולנו אנשים
כולנו אנשים?
הייתי רוצה שתשכח מכל גבולות ההיגיון והשכל הנורא גדול שלך
הייתי רוצה שתגיד שוב, אז מה, בואי עכשיו
לא מספיק לי שתאמר כמה אני יפה, וכמה אתה רוצה אבל...
לא אכפת לי מאבל
אני רוצה עכשיו
ואיך אתה אומר לי לא בכלל,
לי?
לא?
בכלל?
אה... בכלל. בשום מצב, שום מצב...
נו אבל מה...
סתם.
אז נלך עכשיו?
חיכיתי רגע שם בצד, לראות, אולי לא באמת תיסע
כעבור כמה שניות אני שומעת את רעש המכונית שעוזבת ואז דממה
אני מתקדמת לכיוון הכביש והקור מקפיא את העצמאות העצמות והדמעות זולגות כבר מזמן
ולא משנה בכלל, כלום לא משנה בכלל
הלכת. באמת אמרת
לי
לא
המקום שהייתי הכי בטוחה בו נשבר
והלב נשבר לרסיסים כשאת מבינה
שאולי אין לך כבר כוחות על
ואולי לא תוכלי לגרום לכל דבר לקרות, כמו קסם
וגם אם את נחושה
יש עוד מישהו בצד השני, ולכן לא תוכלי לשלוט בכל דבר
אבל עדיין...
מה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
