רוצה להוציא תוכן מבפנים, אבל אין שם כלום. לפעמים יש, כל מיני סרטים וסרק שאני מודע אליהם או שירים שמתנגנים לי וממלאים איזה חלל ריק,
שקט לפעמים לגמרי
ולפעמים רעש.
אני יודע שיש שם עם משמעות כי לפעמים יוצא לי להתעניין בדברים מעניינים באמת או להוציא מהפה מחשבות שמתעצבות תוך כדי התנועה של השפתיים, ויוצאים דברים שאפשר לומר שאני
עומד מאחוריהם, ושאני שמח שחשבתי וביטאתי.
לפעמים כשרע יש מילים ולפעמים כשטוב
הבעיה עם המילים שעכשיו אני כותב היא המודעות הרבה כל כך אליהם
אני לא אוהב להיות ככה, לא אוהב לחשוב לפני שאני כותב. אני רוצה לכתוב מילים ועוד מילים שיבואו מתוך תחושה ולא מתוך מחשבה
להצליח לתאר באמת אמיתי, יכול להיות מקושט במטאפורות