"דבק איש באשתו והיו לבשר אחד"
ואני דבקתי בו. הייתי פעם אחת בחיים לבשר אחד.
ובאותה נשימה האהבה הגדולה הזו חתכה את חיי לשנים כמו שכותב עמיחי. כאילו בא קצב חסר רחמים...היכה וחתך בבשר החי.
ואני עקורה עקרה כולי.
יכולתי להתחתן איתך.
רק איתך.
חיים שלמים חיכיתי לך.
הרגשתי בך בת בית.
הרשיתי לעצמי לשתות חלב מבקבוק החלב ולא מכוס.
הסתובבתי יחפה וזרקתי חולצה וגרב על קרקע נשמתך
בלי פחד
בלי פחד.
אהבתי אותך כמו שרק עלה נידף כמוני יכול לאהוב אדם.
עם כל הגוף.
עם העורק הכלילי שמזין את הלב.
עם החדרים והעליות והירידות שלו.
עם עצמי.
ביח(י)ד.
וכל מה שמגיע אחריך הוא נסיון גרוע להתנחם בעובדה שאתה אינך שלי.
שאין יותר אותך ואותי מסתופפים בשקט תחת המילה אנחנו.
ותראה אותי.
איך אני כולי תהום חלולה.
איך אני געגועים מדובללים לך ואליך.
צריכה תספורת.