איזה שינוי מטורף עברתי. כאילו, אני שמה לב לזה כל יום.
שוקלת מילים, חושבת פעמיים לפני שמדברת, מנסה לא להרוס את החיים שלי בכוונה.
התחלתי שוב להפסיק עם הסגריות, אני חושבת שהפעם אני אצליח, אפילו לא חושבת על סיגריה.
אני מנסה להתעלם מאיך שאני מרגישה ופשוט לחיות כזה?
אני בסדר, שייזדין כל מי שחושב שלא. אני בסדר.
אחרי 4 ימים שאני מטפלת באחים שלי ומכינה את האוכל בבית, אני חושבת שאני אהיה גם בסדר כשאעבור לגור בדירה משלי. ושאני אהיה אמא בסדר, אני חושבת שאני אהיה בסדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
