פורים, מתחפשים, יוצאים לחגוג, שותים, משתכריחם, עושים שטויות ומתפללים שלא תזכרו הרבה למחרת. נכון?
יום שבת יצאתי למועדון האולטראסאונד ביגור, יצאנו כמה חבר'ה, משהו כמו 6-7, ונפגשנו עם עוד חצי מהישוב שלי שם,
סוף סוף הייתה לי הזדמנות לעלות על עקבים בגובה מגדל אייפל ולהשים משהו קצר וזנותי ולהתפלל שמישהו יתחיל איתי. עבד.
אבל יש בי איזה משהו כזה שעוצר אותי, גם כשאני שיכורה, והייתי מסובבת לחלוטין, אני לא מסוגלת לזרום יותר מריקוד אחד.
מצאתי את עצמי משקרת שיש לי חבר ושתופסת לחברה את היד שתמשוך אותי ממנו, והיו כמה חמודים, נחמדים שלא האיצו בי או משהו, ועדיין לא יכולתי לזרום. מוזר הא? כנראה שאני לא כזאת שרלילה כמו שאני חושבת שאני.
חח אני חושבת שאין בנאדם שכל כך לא פטגני כמוני, אני נראה יותר טוב! להגנתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
