איך חיפה? איך קיבינמט?
איך מדינה שלמה במלחמה עם אירגון קטן וחסר כלום? לא מבינה למה אנחנו צבא מוסרי. אנחנו פשוט צריכים להפציץ שם הכל. מה אכפת לי חפים מפשע, האנשים מגדלים את החפים מפשע שלהם לרצוח אותנו. ולא, אותנו לא מגדלים לרצוח אות. אותנו מגדלים לשמור על ארצנו.
אין לי איך לעזור חוץ מלתמוך נפשית בחברים שיצאו מכאן אחרי 2006 לדרום מרכז במחשבה שבטוח שם ומקבלים טילים שוב.
אני זוכרת את המלחמה טוב, אני זוכרת שאני הייתי ילדה בכיתה ד' אחותי הייתה בת 4 וההורים יצאו לעבודה. ונשארנו שתינו, הייתה האזעקה, ו10 שניות אחרי זה כל הבית רעד, תפסתי את אחותי ואת הכלבה ורצנו למקלט, השכבתי את אחותי בת הארבע על הרצפה ואמרתי לה לכסות את הראש, כי החלון של המקלט היה פתוח ולא הצלחתי לסגור אותו. עוד בומים, נפל על בית בישוב שלי.
אני זוכרת את 2006 אני יודעת מה זאת המציאות הזאת וכואב לי פיזית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
