הישוב שלי קטן,
אנחנו לא הרבה משפחות,
אני מכירה את המשפחה.
אח שלו למד איתי בשכבה,
וזה פשוט מוזר,
זה לא נתפס.
אני לא תופסת.
זה מישהו שאני מכירה,
זה מפחה שאני מכירה,
זה מישהו שאני זוכרת במעורפל מהילדות.
והוא נהרג,
הוא נהרג בצוק איתן,
הוא נהרג בשביל המדינה שלנו,
הוא נהרג בשביל שנישן בשקט.
הוא היה פטריוט, והוא נהרג.
והוא ילד, הוא ילד בן 21,
והוא ישאר בן 21 לנצח.
ובשנה הבאה נקרא את שמו בטקס זיכרון,
נדליק נר,
הוא משלנו,
אאני יודעת מיהו,
הוא ילד.
וישאר ילד, וזה פשוט לא נתפס.
זה צער כזה, שאי אפשר לתאר במילים.
חייל, בן 21, סיים קורס קצינים עכשיו,
והוא מת.
ת.נ.צ.ב.ה, לא אכתוב את שמך כי הוא לא הותר לפרסום.
לא הכרתי אותך אישית, אבל תשאר בזכרוני תמיד.
עריכה: סג"מ בר רהב זכרונך לברכה כולנו כואבים עליך כאן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
