שעת הש.

הדבר הכי פאתטי שעשיתי היה להכניס על עצמי גוגל אלרט. אחרי זה שברתי את השיא ונרשמתי גם לשם הבלוג שלי, על מנת  ששום איזכור רשת לא יחמוק מעיני הבוחנת. בינתיים לא חומקים מעיני הבוחנת אזכורים לשמות בש., לאנשים בני המשפחה הנדירה כהן ולכל אחד שמחפש טורנדו במבצע. קוסעומקום, עדיף היה לי להעביר חיים שלמים באמונה הכוזבת שלאנשים אשכרה אכפת ממני.

אני צריכה לקבל מחזור וכולי על רטט (הכנס\י בדיחת סלולר ממוסחר כאן), וכהרגלי אני רגישה וחלושה ושלא כהרגלי אני ישנונית מהרגיל ולעתים אפילו עולה לי החום בערבים. יכול להיות שזה יתברר בסופו של דבר כמחלת הנשיקה או השפעת זבוב צה צה שהחתולים הביאו איתם מהשלוליות בהם הם מתפלשים, אבל בינתיים אני מחכה עוד כמה ימים שיעבור. אם למישהו הייתה פעם מחלת נשיקה\יאפים ויכול לתת לי עצות לזיהוי – ישמחאותי תועפות.

והנה הסניקרס והחולצית שקניתי, גם אותם צילמתי בסמסונג אומניה אבל הס! לא מדברים על זה יותר פן תכנו אותי פרוצת תאגידים זוללת ארומה(הם לא משלמים לי, אגב, אבל אני חושבת שהם צריכים להתחיל):

הקו הקז'ואלי שלי, הצבעים הם מחווה ללוחמינו בעזה והציפורים על החולצה הן יונים של שלום כדי שהחרא הזה ייגמר כבר.

שלכם,

מזבזבת וחורזת

ש.

נ.ב - אנשי יס מוזמנים להתחיל לבהות היום ב"דם אמיתי" המעולה, ואלו מהוט יכולים להתנחם ב"סווינגטאון" הטובה לא פחות. כל היתר מוזמנים להוריד את שתיהן. תהנו.