שעת הש.

נפצח בשאלה טכנית – האופיס האחרון, משום מה תמיד אני צריכה לעשות "הסר רווח אחרי פסקה" במסמכי וורד, איך עושים יהיה תמיד נטול הרווח המעצבן? למה לי רווח בכלל? כבר התרגלתי להפסדים.

ונמשיך במבוכה. יום שישי בבוקר קמתי בידיעה מוחלטת שיום ראשון, התפחלצתי מכך שאין לי זמן לעבוד כמו שצריך ואפילו כבר סיימתי מדור, הפעלתי פרוצדורת "התחמקות מכמה שיותר משמרות שבועיות" ותכננתי לסור לספינינג, ואז שאמא שלי התקשרה ובישרה לי שהיא מבשלת דגים ושאני באה לארוחת ערב וגם השותפה מוזמנת ושתהיה שבת שלום. וואי. העצמאות הזאת עשתה לי ימים ביזאר. אמנם הייתה מסיבית מאוד מוצלחת שהסתיימה בלי הנג אובר בכלל, תודות למנהג גמיעת המים שסיגלתי לעצמי, אבל בימים של דיאטה חמורה השגרה חשובה מאוד וכל חריגה ממנה היא עינוי. טוב לא ממש עינוי, נגיד עינויון כזה. אוקיי, אתם מכופפים את זרועי, קיורטוש.

ארץ נהדרת הרגישה כאילו צילמו אותה לפני חודש. את הסוזן בויל הזאת כבר מיצינו מזמן, הבעיה היא שעכשיו כל הזמן צצות הופעות ישנות שלה ביוטיוב, כל מיני חלטורות מגיל 22 שמקבלות ידיעה בוואלה! ורבאק, חלאס, אפשר לחשוב הקלטות נדירות של הביטלס. וגם משפעת החזירים נמאס. אנחנו כל כך נזהרים לא להידבק עכשיו כשתכל'ס עד שזה יגיע אלינו כבר לא יישארו תרופות וכולנו ניתקע בהסגר המוני בבלומפילד ונחכה לאונייה של הטמפילו ששקוף שתטבע בדרך, ואז אתם יודעים מה עושים להמון משתולל בהסגר שאין מה לעשות איתו. כן כן. יש לי שתי מילים בשבילכם. גז.

חודש מאי זה שיחוק. באמת. האביב כאן, וכהוכחה אני שוב יורדת לקנות אפרסקי אמפם בשלוש בלילה. מלתחתי כבר עברה לקיץ, כולל נעלי גזית חדשות ואדומות ותמונת גלריה בשש מאות שקל שעושה לי רגשות נעימים. הדלקת באיי אוף א טייגר של החתול שלנו כבר כמעט ועברה, אבל בשלישי אדחס אותו למנשא במקום השותפה ואלך לבדוק עד כמה הווט החדש והשכנותי שלנו חתיכי. הרי אף אחד לא צריך להיות לבד באביב, ובטח שלא בפריז. לא שאני מתכננת לנסוע, אבל יהיו פה הרבה צרפתים.

עוד אביב: אני עושה הרבה כושר, מתחילה מחר את התרופה נגד עישון (הנה חלק מתופעות הלוואי שרשומות בדף המצורף: חלומות מוזרים, תחושת נימול בגפיים, עוינות, דפרסונליזציה, דכדוך, אנורקסיה(!), אובדן הכרה). והיום גם הייתי אצל פסיכולוגית. היה נהדר. אני מקווה שהיא מחבבת אותי, במיוחד בהתחשב בכך שרק בכיתי לה כל הפגישה. היא לא נראתה לי שיפוטית ואני מקווה שנסתדר כי אני יחסית נורמטיבית ודי חכמה (נשבעת, אמרו לי!).  אחרי זה הרגשתי כל כך טוב שהלכתי לקנות חטיפים לחתולים. רציתי את הפריסקיז הדנטליים שהם אוהבים אבל מסתבר שהם הורדו מהמדפים כי הם גורמים להתמכרות אז קניתי להם משהו חדש שהם לא אהבו. לא נורא. אני חושבת שאני מעצבת את גופי, נפשי וחדרי, המשימה שלכם היא רק לעזור לי לעצב מסמך וורד מחורבן אז יאללה, רווח אחרי פסקה. זוזו.

 הולכת לישון מוקדם

שלכם,

מכילה ומועילה

ש.