בו!
בסך הכל רציתי לדור בשקט ושלווה בביתי הקט ברחוב צלמוות 66/6, אך כהרגלה החטיפה לי גבירת המזל מרפקייה בלסת - זה הגיע בלילה הראשון. בשעה שלוש לפנות בוקר התחלתי לסדר מה שלימים אני מקווה שיקרא "פינת עבודה", כשלפתע חשתי ברוח קרה בגבי. הצטמררתי. הגפתי את החלונות במרפסת אך משב הרוח לא חדל. במקביל החלו הארונות בחדרי לחרוק ועציץ קטן התרומם באורח פלא והחל חג מעליי, כמו היה פריזבי משולח רסן ולא קקטוס חסר קוצים דגם "פניסטל" מאיקאה.
נאנחתי בצער. למה הכל חייב להיות כל כך נדוש? הלא בתים רדופים ראינו כבר בניצוץ, בפולטגרייסט ובלא מעט ספשליי הלואין של הסימפסונס. כמו שאומרים בלעז, בין ד'ר, דאן ד'את, איי סי דד פיפל ידה ידה ידה.
התקשרתי לאמי והיא כרגיל האשימה אותי - הרי כל דביל יודע שלפני שנכנסים לדירה שכורה בודקים את זרם המים, מאפסים את מונה החשמל ועושים סיאנס, בגלל האדישות שלי אני נתקעת עם רוחות רפאים ומתקלחת עם זרזיף.
הקור הלך וגבר, למזלי השטיחים הציתו את עצמם.
מוזיקה קלאסית חרישית החלה מתנגנת מתוך פטיפון שקוף למחצה שזחל מהבוידעם.
טלפנתי אל חברתי נ', מדיום מוסמכת. במשך שעה היא ניסתה לתפוס את הישויות לשיחה אך הן התחמקו, בסופו של דבר היא השתמשה במומחיות שלה, תקשור עם תבלינים, והצליחה לדובב עציץ בזיליקום אמיץ בדירה שלוש.
בתחילה הוא דיבר על כל הדברים השגרתיים, הבניין הוקם על שרידיו של בית קברות אינדיאני עתיק שהמדינה הפקיעה משבט הנוואחו והם נשבעו לנקום, כמו כן ניסויים גרעיניים הותירו מרבצי פלוטוניום במקלט אך לפי דיווחי השכנים כבר מזמן לא נוצרות שם מוטציות (מלבד בהתפרצויות נדירות של הר הגעש הפעיל בחצר).
אז מאיפה??? מאיפה התופעות העל טבעיות??? כבר התחלתי לאבד את סבלנותי ולהשתמש בסימני פיסוק מוגזמים.
התשובה התבררה לאחר התערבות של איש הטארוט מהעירייה, מ.קדאף, שנוהג לעשות פתיחות בקלפים לתושבי רמת גן.
כמו שתמיד ידעתי, מקור כל רוע שוכן באילתור ארכיטקטוני שטני, וביתי רדוף בגלל סיבה פשוטה, שפריץ פנימי בקירות*. כן כן, אותו נספח שנות השבעים שהחל במקרה ( לאחר שיוסף שטיינמפלץ מפתח תקווה סייד בטעות את השטיח שלו ואהב את התוצאה) ונגמר מהר.
מאז הדירה נרדפת על ידי כל אותם אנשים שהיו מעורבים בחטא העיצובי.
אז מה עושים? תהיתי בעודי נאבקת עם וילון אמבטיה שניסה לאונן לי על הרגל.
התשובה תהיה כבר בפוסט אחר, אך אספר בקצרה כי כנגד שפריץ פנימי, עובד רק שפריץ פנימי.
המשך יבוא.
* שפריץ פנימי בקירות: נו, שיש על הקירות גבשושיות כמו שהיה בבית של סבתא עם הריח המוזר.
מנדלבאום! מנדלבאום! מנדלבאום!
כמות הפנסיונרים באזור בו אני גרה פשוט לא תיאמן. אולי זה ככה תמיד פה, אבל אני מתאמנת על "נומי פרח" למקרה שיש איזה כנס מחזור גטו וורשה בימים הקרובים, ומפתחת מבטא אידי קל בשביל החברותא.
התנתקות
אין לי אינטרנט ואני נאלצת להסתמך על חסדיה של אמא אוניברסיטה וקצת גיחות בעבודה, כתוצאה מכך המון שטויות, שבמצב רגיל היו מוצאות דרכן אל תגובות בפוסטים שלכם, נאגרות לי בראש ואני לא יודעת מה לעשות איתן.
בכל מקרה אני כבר בטח אקרא את התגובות והפוסטים מתישהו. תלונות לנטוויז'ן.
נשיקות כרגיל