שעת הש.

אני מדינה קטנה וענייה! תמחקו גם לי את המינוס!

ביום חמישי נסעתי אל אבא שלי לעבודה והלכנו ביחד לאכול ארוחת צהריים. בהתחלה הוא התווכח עם עצמו אם ללכת לסטפן בראון או לקימל, בסוף התיישבנו באורקה והיה מאוד טעים, גם קבלתי 4000 שקל מתנה.

 בערב נסענו לאירוע משפחתי.

 ישבתי עם דודתי הנסבלת ביותר ועם בעלה, הם בפוזה של הזוג המאוהב והשנון שלא מפסיק להסתלבט אחד על השני, כמו מירי ודן שילון רק פחות פאתטיים. אני היחידה במשפחה שיודעת שמתחת לחזות המגניבה היא בכלל אוכלת מהצד, מנשנת מאחורי גבו, או, אם להיות דיויד ברוזה -  "שלוש שנים שהיא מקבלת, מגבר זר". לא ממש כואב לי עליו, הוא מנסה לגעת לי בציצי כל סדר פסח מאז שאני בת שלוש עשרה אז כנראה שמגיע לו.

אמא שלי תמיד אומרת שאי אפשר לדעת מה הולך בחדרי חדרים של זוגות (חוץ מאצלה כמובן, שמפגינה את שנאתה לאבא שלי בפומבי), אני מניחה שזה נכון.

אחרי זה התחילו זיקוקים שזה הדבר שהכי מפחיד אותי. אני תמיד מדמיינת שרסיס נכנס לי לעין. כל פעם שחשבתי שנגמרה להם התחמושת התחיל עוד מטח, ככה שביליתי חצי מהאירוע בהתחבאות מתחת למצלמת רחף, ואת החצי השני גם בהתחבאות מתחת למצלמת רחף, כי סבתא שלי עקבה אחריי. בסוף היא תפסה אותי ואמרה שהלוואי והיא תחיה לראות את החתונה שלי ושהיא תממן לי מצלמת רחף.

בשלב מסויים מצאתי את אליעזר בן דודי, שהוא בן חמש עשרה ודתי אבל מה זה סטאד, וישבנו לסיגריה. הוא אמר לי "ש. אנחנו ממש משפחה של ערסים", התכוננתי להסכים איתו אבל אז שמו את השיר החדש של שראל ונסחפתי עם כולם לרחבת הריקודים.

לפני שהלכנו התחיל איתי מישהו, ישבנו לקשקש קצת ונפנפתי אותו אחרי שתוך עשר דקות הוא הזכיר  חמש פעמים בחיוך מדושן עונג שהוא עושה דוקטורט, שיש לו מלא כסף ושהוא מזיין כמו סוס טברייני. לא שאני מחפשת לוזר לייפלס כמוני, אבל בטח שלא תפסן תחת בשדה השיפון. 

היה מזעזע.

שירות לציבור:

לפתוח ערוץ MGM, יש שבועות וודי אלן. ריכזתי את הסרטים הכי טובים שלו לדעתי:

א'

19:00 – ימי הרדיו

20:25 – מנהטן

ב'

11:35 – אהבה ומלחמה

14:30 – שושנת קהיר הסגולה

15:50 – פשעים ועבירות קלות

19:20 - זליג

אל תודו לי, תקליטו לי.

 נדפק לי הוידאו. ממש נוראי. יבואו לתקן רק ביום שלישי ובינתיים הפסדתי לוסט, מלקולם באמצע, ניפטאק, אפקט הפחד, ט(ע"ר), מתים במשרה חלקית, ורוניקה מארס, יומני תנינים וסרט על אוטיסטים בערוץ 8.

סין סיטי –רורי גילמור בתור זונה? רודריגז, הפעם הגזמת. אותך ללורליי.

כוכב נולד – ג'יזס איזה שעמום, תלתלי האבק מתחת לספה שלי כריזמטיים יותר מהמתמודדים העונה, והיו מסוגלים לבחור שרים יותר נורמליים מהעובש של "היא לא דומה". אני סופית פורשת מהמירוץ. סעדו -  בהצלחה מותק. נשיקות.

תופעות הלוואי של סיני עדיין לא פגו – עכשיו אני מתקלפת לי להנאתי כמו איזה צפע שמנמן.

זהו, תם לו עוד לילה מעייף, לשמחתי מצאתי מישהו שיצחיק אותי במסנג'ר עד שש, כך שהסבל לא היה עצום יותר מבדרך כלל.

לילה לכולם.