| |
שעת הש.
לפנק, לפנק. |
 כינוי:
גיל: 44
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2005
ש. ומסע הצלב
נחשול ענק של התלהבות מופזת וחמימה שטף ביום חמישי את העיירה הציורית ירושלים. כמובן ברגע בו הנחתי את כף רגלי בתחנה המרכזית הוא שכך והעיר נעטפה בחשרת עבים וכפור. לא נתתי לדבר לדכדך אותי ונסעתי במונית לכתובתה המשוערת של שרוני, פרצתי לבניין בחדווה ומצאתי את עצמי בקליניקה של הדרמטולוגית מרים ג. פלדמן.
"המפף" חשבתי, ומיהרתי להתקשר לשרון לברר את כתובתה המדויקת, מהלך שנתקל בבעיות בעיקר מכיוון שהסלולרי שלי לא היה בתיק.
"טיפיקל" מלמלתי מתחת לשפם והתחלתי משרכת רגליי במעלה הרחוב כאחרונת הצליינים. בבניין השני מצאתי את דירתה של שרוני, ולאחר חיבוק חפוז התקשרנו אליי, נהג המונית ענה והבטיח להחזיר את הסלולרי תוך חמש דקות. אחרי חצי שעה של מתח וחרדה הוא הגיע ולא הסכים לקחת תשלום, מה שגרם לי לנוע בין הערכה לטוב ליבו לבין חשד כי בסוף החודש אמצא בחשבון הסלולרי שיחות למקום בכורדיסטאן שמוכר כלות. שרון לעומת זאת טוענת שזה בגלל שהוא ירושלמי, מה שהופך אותו לפחות ציני ותאב בצע מהתל אביבי הממוצע. אני תוהה אם השתייכות לקבוצת סטטוס של "ירושלמים" עזה יותר מההשתייכות לקבוצת "נהגי המוניות".
טקס פתיחת המתנות היה חגיגי ומשמח. שרוני עברה לדירה חדשה ומתוקה להחפיר, ולכן ניצלתי את ההזדמנות להשליך עליה שלל כירבוליות, תחתיות לכוסות וחפצים דומסטיים קטנים חסרי שחר ותכלית שהמשותף ביניהם הוא וורוד פוקסייה.
וורוד תמיד קונה את שרוני, גם אם כתוב על העטיפה "ערכה לניקוב קנה הנשימה במקרה חנק".
שתינו נס ואכלתי חצי סופגניה עם ריבת חלב, חצי סופגניה עם שוקולד ושמונה מטבעות שוקולד לזכר נס פח השמן ואז עוד ארבעה. אחרי זה בכיתי שיש לי בחילה ואני שמנה, מה שלא הפריע לי לתקוע כבד בתמרים (מאמם!) ופוקצ'ה עם חצילים וטחינה (מטריף!). ישבנו לנו על קוקטיילים עם המכשפה, הלא היא אחותה הקטנה של שרוני שהאשימה אותי בכך שאני מחזיקה את שרון כחיית מחמד, וכל התל אביבים (הא! היא חשבה שאני תל אביבית!) רוצים צעצוע פריפריאלי כדי לחוש אותנטיים. נחרתי בבוז. הרי כולם יודעים שיש לי את פנסאית שהיא חיית מחמד משוכללת הרבה יותר כי היא גם מבאר שבע, גם דתייה וגם תוניסאית קרבן מדיניות כור ההיתוך. זה כמו להשוות טמאגוצ'י לפרבי.
לידנו ישבו חבורת בחורים, אחד מהם היה חמוד לכן בהיתי בו בסתר. אחר כך ביקשתי משרוני שתבהה בו בסתר גם מה שכמובן עורר מהומה קלה שבסופה כולנו בהינו זה בזה בסתר, כולל המלצריות. אחרי זה הוא בא לשבת לידי. שיחה קלילה העלתה כי הוא צעיר ממני בשנה, צרפתי בשם רוז'ה, סטודנט בעברית ומתעד לעבור למרכז ביום מן הימים. חלומותיי על גידול ילדים דו לינגוויסטים נפגמו מעט כשהוא סר לשירותים והבחנו כי הוא סובל מדרדסת. החלטתי שאין מה לעשות, ולא אתן לגמדות קלה לפגוע באושרי העתידי. החלפנו טלפונים בתקווה שיום אחד הוא יגיע תל אביבה ויעשה לי וולוו קושה וכו'.
אחרי זה המכשפה אמרה שציפי לבני היא כלה.
בבית של שרוני אכלתי עוד מטבעות שוקולד ודיברנו עד מאוחר מאוד.
היה לי כיף ואני מקווה ששרוני תזמין אותי שוב.
סילבסטר שמח לכולם,
נישוקי חצות.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
