| |
שעת הש.
לפנק, לפנק. |
 כינוי:
גיל: 44
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2006
 פיצים
התעוררתי מהגשם ואני לא מצליחה לחזור לישון. אין מנוס מטוסט אה... פוסט. פוסט.
שלל עדכונים משמימים:
עדכון חורפי: חמישי בבוקר לבשתי את מטרייתי הטובה ביותר, מה שכמובן היה חסר ערך לחלוטין בגלל שמטריות הן פיקציה, גשם יורד מהצדדים. אני חושבת שאני אכתוב מסה בנושא ואקרא לה "תשכחו מכל מה שידעתם על עננים".
הגעתי לאוניברסיטה ספוגת מים ובעיצומה של דגירת דלקת ריאות. כל השיעור הראשון רעדתי מקור, מה שגרם למורה לחשוב בטעות שאני ערה ולפיכך לפנות אליי בשאלה.
בארבעים הדקות שנותרו הייתי דוגמא "לכל הסטודנטים, שכמו ש., לא קראו את מאמרו של לוי סטראוס שהיה מיועד ללפני שלושה שבועות". לאחר מכן הוא התייפח על כך שיש לנו רק עד 17.1 להכין את העבודה ושלא נדחה אותה לרגע האחרון כי היא אינטגרטיבית, לכן מיד שמתי תזכורת בסלולרי – "16.1, 23:30, לכתוב עבודה".
איי ניד א הירו: בערב הייתי בפסטיגל גיבורי על. העלילה השנה הייתה אינטגרטיבית גם היא, כוכבי כוכב נולד וערוץ הילדים היו צריכים להציל את אחותו של אושרי כהן שהוא סוג של עודד מנשה מציפורניה של רותם אבוהב. מכיוון שהם היו גיבורי על הם עפו באוויר ולוו על ידי ילדים עם סקטים ולהקה של יפנים שעושים גלגלונים. היה ממש כיף. הצבעתי לגיבור העל רן דנקר שהיה איש הברק.
(הצטערתי קצת שיולי זרגן ודואט לא באו איתי כי נראה לי שגם הן היו מעריכות את החוויה, אבל הן בטח הלכו לשיר נולד).
מבצע חופה במדבר, תמונת מצב: כידוע, במאמציי להשיג חבר נחלתי בינתיים כישלונות מחפירים שאופיינו על ידי דייטים מוזרים או אדישות מצד המין הגברי . מכיוון שעייפתי במקצת ושאני תבוסתנית מטבעי, החלטתי לעשות הפוגה ולהשקיע את עפעופיי הסקסיים במתרגלים כעורים על מנת לעבור באופן סביר את תקופת המבחנים הבאה עליי לרעה. הפסקת החיפושים תימשך עד סוף המבחנים סלאש עד שאכנס לדיכאון סלאש עד שמישהו ימצא אותי בעצמו. כצעד ראשון קניתי קלסר ובטריות.
לו"ז – שבוע שעבר נשבעתי שאשקיע את לילותיי בישיבה מול מכתבתי עמוסת הספרים, בידי מגילת קלף ועט נובע ואני משכילה במרץ. התכנונים האקדמאים אפפו אותי בחדווה, אבל בפועל ארבעה ערבים יצאתי ובאחד עבדתי.
אתמול הייתי מאוכזבת מעצמי אנושות ונשבעתי לכפר על בזבוז הזמן, אז כמובן שמיד עשיתי תכניות בילוי מפתות עם חברים לראשון שלישי וחמישי וטנטטיבית לשני.
מכיוון שאני לומדת בבוקר, עובדת מהצהריים עד הלילה ואז לא מצליחה להושיב את עצמי אני מניחה שגם השנה לא אהיה מצטיינת דיקאן. מכיוון שמעולם לא רציתי להיות מצטיינת דיקאן אני מניחה שסבבה.
וזהו לבינתיים,
רנצ' – תהנה בניו יורק מתוק. נישוקים לרוב.
אני חוזרת למיטתי בתקווה שאצליח להירדם ושמצעי לא עלו באש מהרדיאטור הזללן שלי.
חיבוקים וכיופים.
הגיבור שלי:
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
