| |
שעת הש.
לפנק, לפנק. |
 כינוי:
גיל: 44
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2006
 פלאף
לפני כמה ימים כמעט אימצתי חתול זבל. הוא היה חצי גור, אפור לבן והשיער שלו עמד לכל הכיוונים בגלל הגשם. היה לו מבט ספק זעוף ספק מבולבל של בוקר שהזכיר לי מאוד אותי. חשבתי שנסתדר לא רע וכבר היו בראשי (בצורת מונטאז' פופ) סצנות שלמות על איך בלילות קרים הוא מתחפר איתי מתחת לשמיכות. אבל הוא רק נעץ מבט מזלזל בנסיונות הפיתוי המגושמים שלי, הרים את זנבו והתרחק ממני בבוז.
בלי טובות! צעקתי אחריו, אבל בלב כבר הרגשתי כמו בפיק אפ בר בו אף אחד לא רוצה בי (או בקיצור – הרגשתי כמו בפיק אפ בר).
אבל נעזוב רגע זכרונות מהאברקסס, יש דברים יותר בוערים: ראיתי סוף סוף את הפרק הראשון של הדוגמניות בוי או די. כמובן שמיד אימצתי לי שתי פייבוריטיות – כמו כולם את שרון המהממת (כי אני קונפורמיסטית וכי היא באמת מהממת) ואת נטלי הדבה ממגדל העמק, שהיא סוג של נינט לפני הדיאטה ובלי הסטריט סמארט, אבל עם מעמולים.
באופן כללי אני אוהבת יותר את המראה הישראלי, אבל יש שם כמה סובייטיות צהובות שוות. יש אפילו ערבייה, נראל, שלא התחברה עם שאר הבנות ולא דיברה כמעט. אליסיה אמרה עליה "אני חושבת שהיא מתביישת כי היא ערבייה". זעמתי על הגזענות הזאת. ועוד כשזה בא מרוסיה.
אחרי התכנית התעצבנתי על השפלת הנשים אז שמתי מחזק צפרניים ועשיתי שפם.
חוץ מזה ראיתי את הסרט "הר ברוקבק" ולא ממש נהניתי, הוא מאוד איטי ומדכא. כמובן שאני רוחשת חיבה עזה להומואים ואין עצם סטריאוטיפית אחת בגופי, אבל בחייאת, שעתיים וחצי בלי שיר אחד של אבבא?
על ג'ק ג'ילינהל מעולם לא השתגעתי, אבל הוא שיחק לא רע וגם פיתח גוף יפה מאוד לכבוד הפיכתו לגיי.
על הית' לדג'ר אני חולה עוד מ"סיפורו של אביר" הנהדר, אבל לא אהבתי את נהמות הגריזלי המיוסר שלו כל הסרט.
וגם, יש לי בתיבת המייל שלוש מאות ארבעים ושבעה מכתבים שאני לא מצליחה להושיב את עצמי ולבדוק, המסנג'ר שלי לא ממש זוכר איך אני נראית והמחשב שלי קריר אליי.
היום נגמר הסמסטר, אני לא אראה יותר פקולטה שביליתי בה שלוש וחצי שנים. זה מוזר. מעכשיו זה רק אני וגילמן, ואנחנו לא מתים אחד על השני.
אם הייתי צריכה לחזור על השנים האלה, החוגים שהחלפתי, הכסף שהוצאתי ממיטב המינוס שלי והגרירה של התואר, תכלס לא הייתי משנה כלום (חוץ מהחוגים שהחלפתי, הכסף שהוצאתי והגרירה של התואר). אני לא יודעת אם אני צריכה ללמוד לחיות עם העובדה שאני עצלנית ולקבל את עצמי כמו שאני, או להמשיך ולהלחם בזה .אני עושה הכל כמו כולם, רק באיחור של שלוש שנים (חוץ מחתונה, זה כבר איחור של שש שנים ושלושה ילדים, אבל מי סופר).
והנה, לילה שלם ולא קראתי אפילו זנפזיף מאמר. רק התעללתי בפומלה (טעים!) וקישקשתי עם עצמי (נעים!). ר' בבר הופינג כהרגלה, שולחת לי סמסים שיכורים מהתחת ואני מקנאה בה אנושות. זה ממש מעצבן שאני צריכה לעבוד, שלמרות שאני עובדת אין לי כסף, ונוסף על הכל אני צריכה להעמיד פנים שאני לומדת. זה דופק כל ניסיון לחיים.
לילה טוב בינתיים,
ניקוצים
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
