| |
שעת הש.
לפנק, לפנק. |
 כינוי:
גיל: 46
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2006
עשרה קטנים ועצובים בעשר דקות:
1. פחמימות העולם התאחדו! והן נמצאות בבטן שלי :(
2. אמרו לי על כל מיני דברים1 – "הם יבואו כשלא תצפי". אני לא יודעת אם עבדו עליי או שאני לא מצליחה להפסיק לצפות.
3. בצפירה של יום השואה הדבר היחיד שחשבתי עליו זה שהחברה החדשה שלי מהאוניברסיטה שלידה עמדתי דומה לג'ארוויס קוקר ואם זה יעליב אותה שאגיד.
בצפירה של היום חשבתי על הילדה בת ה14 שנאנסה במשך שנה על ידי 35 חיילים בבסיס חיל אויר ועכשיו היא בבית משוגעים. מישהו צריך לזכור גם אותה.
4. אמרו לי על כל מיני דברים2 – בולשיט, האכזבות תמיד יותר גדולות מהציפיות.
5. אתמול התעלפתי.
6. פתאום עלה לי בראש - לפני שבועיים פגשתי את ג' בסביבות חצות בקינג ג'ורג'. נראה לי פינת בר גיורא אבל זה לא ממש עקרוני. זה גם לא ממש "פגשתי", אלא יותר ראיתי להרף עין.זה יהיה שקר לומר שבאותו רגע הזכרונות שטפו אותי, כי סך הכל לקח לי כמה דקות טובות לצרף את הפנים העגולים וההליכה המגושמת לידי הייצוג המנטלי המעורפל "ג'". וגם אז הזכרונות לא שטפו אותי, זה היה יותר קילוח דקיק של דירות שכורות (אולי אפילו עם טיפת חלודה, אם באיזור פלורנטין עסקינן), אבל למה להתעכב על סמנטיקה, ג' היה החבר הראשון שלי. ואחרי זה שכחתי מזה ואז נזכרתי בזה שוב וחשבתי שאני צריכה לכתוב על זה למקרה שיתחשק לי לחשוב על זה מתישהו. אז הנה.
(ותהרגו אותי, אני בכלל לא בטוחה שקראו לו גיא).
7. אני יודעת שהרבה זמן לא עשיתי שופינג כשנגמרות לי שקיות של מותגים, ואני מסתובבת עם שקיות סופר כמו רוסייה.
(סוד – שקיות מעצבים אני שומרת ומידי פעם מוציאה אותן להסתכל).
8. מצד אחד עצוב לי שלא היה קדם אירוויזיון השנה, מצד שני פנסאית גם ככה הייתה דופקת אותו עם היומולדת שלה. או במילים אחרות – מזל טוב אהובה שלי. (לא ממש עצוב אבל במסגרת העשר דקות, נו).
9. ב"יותם הקסם" יאנוש קורצ'אק מצנזר פרק שלם על ידי נקודות. ככה:
.....................................................................
....................................................................
....................................................................
.....................................................................
...................................................................
10. שיחת טלפון עם חברה לשעברית מאוד (לא במובן הזה נו) הבהירה לי עד כמה אינני סלחנית למרות שהיא ממש התכוונה, וזה מאוד לא נוצרי מצידי.
(תחנקי לאט, זונה.)
עכשיו אני הולכת לראות מה יש במכונת הסרטים, עם המזל שלי היום זה יהיה איזה זכרונותיה של גיישה.
לילה ק.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
