| |
שעת הש.
לפנק, לפנק. |
 כינוי:
גיל: 46
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2006
 ושאר ירקות
נדל"ן: פעם טענתי בתוקף שלעולם לא אגור מחוץ לתל אביב, אבל היי, פעם גם טענתי בתוקף שהיוצר המשמעותי של המאה העשרים הוא בראיין אדמס.
תכלס, לא כזה נורא ברמת גן (במיוחד עכשיו כשהתקדמנו ופתחו אצלנו סניף של AM PM. מצד אחד זה אומר ששום דבר לא יכול לעצור אותי מלקנות אפרסקים בשלוש בלילה, מצד שני אני מוצאת את עצמי מסתובבת שם במבט זעוף כשל זקנה בגדדית, מתלוננת שהבצל בשופר סל יותר זול).
אבל למרות החיבה העצורה והמסויגת שפיתחתי למורדור אני עדיין מקווה שבעזרת אבי שיחיה אשכור שנה הבאה דירה בתל אביב ויהיה לי סושי מתחת לבית ואני אשאב אותו בלי הפסקה ובלי לעצור לאוויר.
לפני כמה ימים אני ור' עשינו יום כיף בתל אביב. קניתי שני ספרים בצומת החדש בסנטר, עגילים ושרשרת מ"דיווה" בשינקין, גופיה מאממת שאני לא זוכרת מאיפה וטוסט שהצ'יף קנה לי. לפני האוטובוס הביתה עוד הספקתי לחטוף תיק קטן חמוד וכפכפי ים מצוינים של רחוב סומסום.
רשמית, אני ענייה.
קיצוצים: סלולרי (בהיסטריה), אוטובוסים (כבר שכחתי איך נראית מונית מבפנוכו), מסעדות (אללי, יש לי עוף בבית), בגדים (מהשבוע). אני מקווה שתוך כמה חודשים אני אהיה משוקמת כלכלית ואוכל לחזור לחגוג.
תובנה: העגילים שאני קונה הופכים למופרכים יותר ויותר. אני תוהה אם זה מרתיע גברים. אני שוקלת לעבור לעגיל אחד כאות הערצה למרצה שלי למגדר. האין זה שורש הבעיה המגדרית? אישה חכמה מדברת שעה וחצי ואני מביטה לה בעגיל. ללא ספק הפנמתי את מערכת הערכים הפטריאכלית.
בדד: אני הכי חמודה בבוקר. אפילו שרוני אמרה. למרות שאני עצומת עיניים, נפוחת פרצוף ומתנודדת מצד לצד כברווזונת פיסחת. פיכסה לקום לבד.
דייט ראשון יצא לדרך, עוד שניים ברשימה.
שאקירה שאקירה – כל פעם שאני שומעת את ירכיה דוברות האמת של שאקירה הכוסית אני מתחילה להזיז את התחת. עכשיו אני רק מחכה שר' תיקח אותי לרקוד.
חמישי – כוכב נולד 4. מתחילים.
זהו. חוץ מזה הכל סבבה, פחות מידי זמן אבל בקטנוש.
שלכם,
בנחישות וקור רוח
ש.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
