נו, זונת פרוייקטים שכמוני לא תשתתף בפרוייקט הדייט ההזוי של SU?
הדייט ההזוי שלי התרחש לפני שנתיים בערך, בדיוק נפרדתי מחבר ונכנסתי לסחרחרת הדייטים הרגילה והעקרה בדרך כלל, אך כזו שמטבעה עוזרת להעביר, להשכיח ולאחות לב שבור.
הבחור ההוא דווקא יצר אצלי הרגשה טובה - הכרנו במסיבה של חברים, בחור בן גילי שהקסים אותי בחיוכו הביישני ודיבורו השקט. במשך היומיים שלפני הדייט התרגשתי עד כדי שירת "לאב ליפט אס אפ וור ווי בילונג" השכם וערב, קניתי בגדים סקסיים וצמתי באדיקות.
קבענו שהוא יאסוף אותי בשעה עשר ונלך ללגום משהו בקפה נואר.
היום התחיל מצוין. יצאתי מהעבודה מוקדם וישנתי כמה שעות, עשיתי מסיכה, שתיתי הרבה ועור פניי זהר, אכלתי מעט ולא ירקות כדי להשטיח את הכרס ובדיוק כשבאתי ללפף חוט ובעזרתו להסיר את שפמפמי כמו כל מרוקאית טובה – נפל החשמל בדירה.
השעה תשע בערב, חושך, דירתי מושבתת בעוד ממרקעי השכנים חיים הכט מצווח במרץ. התחלתי להתעסק עם הארונות בחוץ. זה לא עזר אבל לפחות זה הפיל את החשמל בכל הבניין והרגשתי פחות רע.
התקשרתי לאבא ובכיתי לו בטלפון. הוא שלח לי חשמלאי שהגיע במהירות האור, שאצל חשמלאים זה ארבעים דקות. עד שהחשמלאי הגיע רעדתי מפחד (שונאת חושך), השכנים צעקו עליי (מוהאהא) ושכחתי לחלוטין מהדייט.
החשמלאי היה איש ענק. לא גדול, ענק. הבטתי בו בפחד כמה שניות. הוא מצידו נראה גם מבוהל מעט, אולי בגלל שיערי הסתור והטריינינג המהוה. הוא החל בודק את החשמל בעצלתיים בעוד אני מציעה לו קפה, "בשמחה", הוא אמר "אז תתקן לי את החשמל!" צעקתי עליו.
בשעה עשר אפס אפס הסלולרי שלי צלצל, "אני למטה" שאג הדייט בעליצות.
"המפף" השבתי.
הסברתי לו את המצב קצרות וביקשתי ממנו שיעלה לדירה ותוך כמה דקות העסק ייפתר ונצא.
הוא היה חיובי מאוד ואמר שבכיף, כמובן שהוא לא ידע שלמעלה משעה החשמלאי החביב יעסיק אותו בטיפוס על סולמות קטנים (קטנים מידי עבור החשמלאי), בדיקת שקעים וכל מה שכולל את הפקודה "תעמוד ליד, אם יוצא ניצוץ תצרח". כמובן שכל זה תוך אינסוף הלצות נוסח "נקווה שיהיה חשמל ביניכם! הו הו, חשמל? מבינים? ו - "ככה נדע אם זה גבר שיודע לעבוד עם כלים! הו הו!" ועוד כהנה וכהנה שכל אחת מהן הייתה כקרש הננעץ לי באישון.
מסתבר שהייתה בעיה רצינית במערכת החשמל בדירה. אין לי מושג מה היא הייתה אבל אם היא הייתה מתרחשת בעודי במקלחת הייתי מפרסמת את הפוסט הזה מבית העלמין ירקון.
בערך בחצות נגמר כל העסק, הייתי רצוצה, מסריחה, עצבנית ועם פחות ארבע מאות שקלים בכיס.
מצבו של הבחור היה אפילו רע יותר והוא נראה מותש, מדוכדך ועם שיער רע. "טוב, אני זז" הוא מלמל.
"תתקשר אליי" לחשתי.
(להפתעתי הוא התקשר ויצאנו עוד כמה פעמים. אחרי הדייט השני היה ברור לי שזה לא ילך אבל חשבתי שאולי הוא יתקן לי את הוידאו)
מנהלתי -
*היו שני דייטים מתוך שלושה, בינתיים נגמרו בכלום, עדכונים בהמשך.
*"ארוחת בוקר על פלוטו" הוא סרט מתוק מאוד למרות הבמאי המעצבן והנפוח ניל ג'ורדן וסיליאן מרפי הכה יפה אך משחק מוגזם.
*כבר חשבתי שלא אקרא את "גולד שווה זהב" ושארבעה עשר השקלים שהשקעתי בו ירדו לטמיון אבל סוף סוף הגעתי אליו והוא מצחיק נורא, אין על הלר בדיאלוגים.
*מבחנים ופיכסוש.
זהו להיום,
שקל או שאני יורה
ש.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
