אני פרדוקס:
אין לי זמן לנשום ואני חייבת להוריד פה הילוך אז אני מקווה להעלם קצת, אל תנטרו לי על כך, אבל גם אל תנשמו לרווחה כי אני אף פעם לא עומדת במילה שלי. בינתיים התכנון הוא לימודים ולא פיבלושים, לכן אעדכן עכשיו בקטנה ואתאדה כקולורבי רק עם אחוזי שומן ואז אחזור על ארבע, כמו הפחמימה שאני.
בקיצור – אני פה אבל עם רגשות אשמה.
היומולדת של פוסי הייתה מהממת למרות שהיא לא הייתה לכבודי. ליומולדת עשרים ושש וחצי קיבלתי מתנה תיק מהמם משרוני, זר לראש מפוסי כדי שאני לא ארגיש בצד ומלא בגדים מעצמי כאות לאהבתי אליי שקצת מהם החלפתי כי חולצה אחת גרמה לי לחוש כבדואית.
פוסי קיבלה ספרים וסבונים וויברטור מוכחש (מסאז' לראש. כן.) ועוד מלא דברים שווים.
חבצלת הזמינה אותנו לביתה המהמם ואכלנו מלא אוכל טעים ושתינו יין והיה ממש כיף.
היום הייתי בלאנץ' עמוס סושי ובאופן כללי חופשת המבחנים הייתה יכולה להיות מוגדרת כהצלחה עצומה אם לא היו בה מבחנים.
השבוע יש מבחן פלוס חתונה ביום חמישי, ומבחן בראשון על הבוקר מה שדופק לי אנושות את הסופ"ש.
סיכום דייטים, מסקנות והפקת לקחים – דו"צ
לקח לי זמן להגיע למסקנות האלה אבל זה בכללי מה שיצא:
- יצאתי לדייטים לפני שהייתי מוכנה.
- זה עשה לי נעים – אבל אולי לא היה הוגן כלפי הבחורים, על כך אני מצטערת. אולי תהיה הזדמנות עתידית עם מישהו מהם, אולי פיספסתי.
- אין לי כח עכשיו להסתכן בקשר. אני עדיין לא מוכנה לחוות עוד דחייה ועוד פגיעה, אבל גם לא להיות עם מישהו שאני לא אוהבת ולכן אין מצב שאני אכווה ממנו. כרגע אני ממש סבבה, אני רוצה לשמור על זה ככה.
- בפעם הבאה שקשר נגמר אני צריכה ללמוד לגרד את עצמי מהרצפה לבד, ולא לעשות את זה על ידי דייטים. אני כבר מספיק גדולה.
- למרות הצורך הקיומי בבנזוג חיבוקים ואהבה שמדורג אצל מאסלו שני (אחרי סושי), בשבועיים האחרונים עשיתי מלא כיף ואני צריכה את זה עכשיו, במיוחד עם כל העומס של
כוכב נולד המבחנים.
זהו לעכשיו, אני הולכת ללמוד כל הלילה.
שלכם
עד גמר המלאי
ש.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
