שעת הש.

לפני ימים מספר עמדתי לתומי בתור לארומה, גוססת ברעב וחולמת על סלט, לחם קל, גבינה בצד ורטבים לייט שלהם. לפני בתור עמד רק איש אחד ובאופן כללי המקום היה ריק, "צ'יק צ'אק", הבטחתי לקיבתי ההומה. הו חטא ההיבריס.

האיש שעמד מולי היה שדוף, זקן והדיף ניחוח של מי קולון זולים – שלום, אני רוצה כריך יווני בבקשה.

מוכר – אין בעיה, איזה לחם?

איש – איזה לחמים יש לכם?

ש. כהן – גרררררר

המוכר הסביר בזריזות את התורה המתוחכמת של סוגי הלחמים, והאיש המעצבן לקח לעצמו חמש דקות תמימות כדי להחליט, חסר היה רק שהוא יעשה טבלת יתרונות וחסרונות בין הכפרי לקל. אני בינתיים דמיינתי איך אני נועצת בגבו השדוף עפרונות קטנים מאיקאה.

איש – החלטתי, לחם קל.

מוכר נושם לרווחה – אחד כריך יווני לחם קל, רשמתי, 18 שקלים בבקשה.

איש – כריך יווני זה ההוא עם החצילים, נכון?

מוכר – לא

איש – איזה איך קוראים לכריך ההוא עם החצילים?

מוכר – כריך חצילים.

איש – אז תשנה לי לכזה.

מוכר – אוקיי, כריך חצילים אחד בלחם קל.

איש – אבל בלי חצילים.

מוכר נבוך – כריך חצילים בלי חצילים למעשה הופך לכריך יווני.

איש – כן, כזה.

מוכר – אז כריך יווני בלחם קל?

איש – אבל אני רוצה שיוסיפו לי גבינת שמנת גם.

מוכר – זה תוספת תשלום.

איש – אי אפשר שהגבינה תהיה בתמורה לחצילים?

מוכר – אני מצטער אדוני, יש לנו נהלים.

איש – אבל כשאני נותן לכם את החצילים שלי אתם לא מחזירים לי כסף, למה כשאני רוצה גבינה אתם לוקחים? אי אפשר להגיע להסדר בנושא?

מוכר נאנח – אני אבדוק.

המוכר נעלם.

האיש חיכה ובזמן זה תופף על הדלפק באצבעותיו השלדיות, הקטנות והחמדניות. דמיינתי לעצמי איך אני מנפצת על ראשו צנצנת אלפחורס ומגש עוגת גזר בננה.

לעולם לא אשכח את הרעב שהיה מנת חלקי באותן דקות. למעשה אני חושבת שיש לי הלם פוסט טראומטי ובגלל זה כבר שלושה ימים אני אוגרת קופסאות טונה בארון ומחביאה לחם יבש מתחת למיטה.

המוכר חזר והם פתרו את משבר הגבינה – חצילים.

לאחר עוד הסבר קצר אך ממצה על הלחמים החלאה החרגולית הוציא סוף סוף את הארנק המזוין שלו והחל סופר מטבעות כמו זקנה בסופר. כעבור אני לא יודעת כמה זמן  אבל אני לא רוצה להגזים אז אעריך שחצי שנה, האיש הגיע למסקנה שאין לו מספיק מטבעות ושילם באשראי.

מוכר – תודה רבה, נקרא לך כשיהיה מוכן, מה שמך בבקשה?

איש בארומה – שאול.

מוכר – אין בעיה יהודה

איש בארומה – שאול. ש-אול.

מוכר – בכיף סטנלי.

איש בארומה – שין אלף וו למד! שאול! שאול!

מוכר בארומה – גם לי קוראים סלאביק!

ש. כהן  - (גניחה שקטה) סלאאאאאט (מתעלפת).

זהו להיום

שלכם,

שווה אך ענווה,

ש.