שעת הש.

1. ספרים (כי מה כבר יש לעשות במקלט) –

"הטרף", מייקל קרייטון (או כפי שנהוג בעדות מסוימות -  קריצ'טון) - בעבר סברתי כי מייקל קרייטון הוא אחיו הקטן והמפגר של ג'ון גרישם, אחר כך שיניתי את דעתי.

(מוטו - ספרים של קרייטון מלווים, לא קונים. לאף אחד גם לא יהיה אכפת אם לא תחזיר.)

 אני מחבבת את מייקל בגלל שאני חושבת שחזיונותיו האפוקליפטים המובאים לקורא ללא שמץ של הומור הם חמודים נורא ובכלל כיף לקרוא ספר שהמסקנה הסופית והרצינית להחריד שלו היא "שיבוט זה רע! רע! רע!" (בתוספת ביבליוגרפיה מפורטת שאמורה להוכיח לנו שהכל אפשרי).

את כמעט חמש מאות העמודים של "הטרף" שעמוסים במילים כמו "נאנוטכנולוגיה" צלחתי ביומיים בלי יכולת להניח אותו לשנייה.

זה למעשה מה שמשותף בין "הטרף" לבין "אנשי הקש", של מייקל מרשל. שניהם מומלצים בחום, אבל  "אנשי הקש" כתוב הרבה יותר טוב. למעשה הוא כתוב מעולה, הוא מפחיד, הוא מפתיע, הוא משעשע ויש בו אפילו איכויות סטיבן קינגיות (של לפני התאונה, לא הזבל שמאז).

2. סרטים (כי גם הקולנוע הוא מרחב מוגן) –

ראיתי מספר סרטים לאחרונה, אבל כמה מילים על  "מכוניות" – סרט של פיקסאר זה סרט של פיקסאר. זה טוב, זה מצחיק, זה ממתק לעיניים, זה מרגש, זה כיפי.

אבל -

הסרט יוצא נגד אמריקה התאגידית (כביש 40, העיר הגדולה, הניכור) ומבקש לחזור לערכי הקהילה והחברות (כביש 66). היו כמה חלקים בהם לא רק אני, אלא עוד אנשים באולם נעו באי נוחות על מושביהם, למשל כשהיו שירים בסגנון של "הו דרך שישים ושש הישנה והטובה, הו אמריקה אומה נאצלה, הו ערכי עבר שמרניים היכן איבדנו אתכם". כמעט הצטרפתי לNRA ועברתי לגור בטריילר בקנזס.

דווקא בסרט אנימציה, שעובר יותר בקלות מעל ראשי ההמון הנוצרי השמרני והנזעם ומקוטלג אוטומטית כ"סרט ילדים" שאינו מעורר חשד, דווקא בסרטים אלו יש פוטנציאל ענק למשהו טיפה שונה, טיפה אם לדבר במילה גדולה מידי – חתרני. אבל דווקא אלו מתגלים לבסוף כשמרנים מכולם, המהללים את המשפחה (או העדר), הנצרות, הקהילה, ובמקרה הזה – האומה, ובאופן יותר קיצוני – האומה השמרנית, הוייט טראש, הגזענית, הענייה, הכפרית והבורה של ארה"ב.

כמובן שההתקשרות העיסקית עם דיסני מונעת מפיקסאר לעשות מה שעשו בכמה הבלחות זדוניות ב"שרק" (דרימוורקס), אבל כשאתה חלק מדיסני גם לצאת לכאורה נגד תאגידים זה מעט אירוני.

ולמרות כל זה – לא לפספס. זה סרט של פיקסאר. יותר טוב לא תמצאו, כן?

3. סקס (כי מוכרחים לתרום לגידול הדמוגרפי) -

זה זילזאל בכיס שלך או שאתה פשוט שמח לראות אותי?

אפילו פריג'ידית שכמוני חשה סיפוק, רגיעה וביטחון לאחר כמה לילות של סקס פרוע ושינה בחיבוקים. בימים כאלו של אי ודאות כולנו צריכים להתאחד בכל דרך אפשרית על מנת להעלות את המורל. קיימו יחסי מין, אל תשאלו מה המדינה יכולה לעשות בשבילכם, אלא את מי אתם יכולים לעשות בשביל המדינה.  

שלכם,

בתקווה לימים טובים יותר,

ש.