צביקה הדר הגיע לחצי הגמר הראשון של "כוכב נולד" כשהוא לבוש ללוויה (ר' תמונה 1), ועד מהרה התברר שאכן היה זה ערב קבורת החמור של התוכנית הזו ואולי של המוסיקה העברית בכלל. בתוכנית התגאו בנוכחותה של תזמורה סימפונט רעננה, על כל 40 נגניה, אבל מבט אחד על הפנים של כל אחד מהנגנים האלה גילה שאם היו מספרים להם שיום אחד הם יהוו את להקת הליווי של רפאל מלריה הם היו מעדיפים לאפסן את הנֵבֶל במחסן ולחזור לגולאג שממנו ברחו.

תמונה 1: צביקה הדר מספיד

הערב נפתח ברגע שסימן את העתיד לבוא כשצביקה הדר הציג את המתמודדים, ואלה ירדו לבמה בהתרגשות גדולה, חוץ ממירילא שהיה עסוק מדי בלמחוא כפיים לעצמו (ר' תמונה 2).

תמונה 2: מירילא מוחא (והקהל מוחה)

הצגת השופטים לוותה בתגלית המצמררת שריקי גל הוחזרה לצוות כחברת כבוד, מושג שדרדר את כבוד המושגים "שופט" ו"כבוד" עוד יותר משמשה קצב מדרדר את מוסד הנשיאות. ריקי שחזרה מארצות הקור הביאה איתה כנראה קצת שלג ורעדה כל השידור כעלה נידף ומסומם (ר' תמונה 3).

תמונה 3: שייקינג ריקי

בעונה הראשונה של "כוכב" היה קטע קבוע שבו שמעו שני מצביעים מחו"ל שהתקשרו ודיווחו למי הם מצביעים. הקטע הזה עורר חשד כבר אז כי תמיד היה נשמע שאותה אישה בדיוק מודיעה שהיא הצביעה גם לשי רביזדה וגם לטל לופסקו. החשדות האלה הוכחו כנכונים בחצי הגמר הנוכחי כשצביקה הדר הודיע שזו הפעם הראשונה בתולדות התוכנית שבה מי שגר מעבר לים יכול להצביע, אז רביזדה מתבקש בנימוס להחזיר את הקולות שזכה בהם שלא ביושר (ובאותה הזדמנות, גם את אלה שלא היו מחו"ל). 

בפרויקט האוטיסטי של השבוע התבקש כל מתמודד לקחת את צביקה הדר ל"מקום המיוחד שלי", וזה היה סוטה בדיוק כמו שזה נשמע. המקום המיוחד של מירילא היה חוף ים עתיר זפת בפאתי אשדוד שבו הוא כותב שירים מול השקיעה. השיר שלו "מחשבות" הוא ללא ספק סיבה מספקת לבטל את כל השקיעות. מירילא ניצל את הביקור כדי להפטיר בלי שום מודעות עצמית את המשפט החכם ביותר שיצא מפיו לאורך העונה, כשהתבקש לחוות את דעתו על ביצועיו עד כה: "חתיכת מטומטם, איך עשית דבר כזה?". על המשפט הזה כבר לא נצליח להתעלות, אז נעבור ישר לביקורות:

רפאל מירילא

א. "אחרי הכל את שיר", שלמה ארצי

ב. "כשהלב בוכה", שריד חדד

תום: מירילא פתח עם המעשה החכם השני שלו בערב, שיא חדש שספק אם יישבר לעולם, כשבחר לבצע עם תזמורת הסימפונות שיר של שלמה ארצי ובכך מנע אותו מג'קו שלבו נשבר (אבל לא נורא, הוא כבר רגיל וזה תורשתי). לביצוע השני, עם התזמורת הרגילה, הוא המשיך את הקו הבנאלי עם שרית חדד אלמנטרי.

הייתי יכול להעביר ביקורת על הביצועים של מירילא, אבל אני מעדיף להכריז מראש על כניעה. יש דברים נסתרים, לא אבין, לא אדע. תורת הקוונטים, מוות בעריסה, אנשים שקונים כפתורים לקרוקס, אנשים שמצביעים לרפאל מירילא. משווים כל הזמן את מירילא לסקעת, אבל למרות שמעולם לא אהבתי את סקעת ההשוואה הזאת מעליבה. סקעת נראה בסדר, שר סביר ובוחר שירים מצוין. מירילא נראה כמו דחליל מעופש וחסר שליטה על בלוטות הזיעה, שר כאילו התפתחות המוסיקה העולמית נעצרה בשנת 1952, ובוחר שירים דביקים ומאוסים (או, וזה הרבה יותר גרוע, כותב אותם בעצמו). ההגשה שלו כל כך שמאלצית, והנוכחות שלו כל כך שמנונית, שהסינגל שלו שייצא בשבוע הבא כבר יחליק בעצמו החוצה מהקופסה. "אחרי הכל את שיר" היה משעמם נורא, ובסיום השיר מירילא התחיל עם המניפולציות הדוחות שלו כשזייף התרגשות ובכי באופן כל כך מביך שהדבר היחידי שהיה עוד יותר מביך זה שהקהל קנה את זה. בשיר השני הוא הגזים עם המניפולציה לגמרי, וברגע נדיר של צדק פואטי זה עלה לו גם בבלבול מוחלט, כשהוא היה עסוק כל כך בייצור דמעות מלאכותיות ששכח לשיר חלק מהמילים. אבל אל דאגה, תוך שנייה מירילא תרגם גם את הפאשלה הזו למניפולציה זולה (ר' תמונה 4), בסיועו הפתטי של צביקה הדר שלחש לו "יהיה בסדר" ואז קשקש משהו על זה ש"היה מאוד מרגש, איך התחלת לבכות כשהקהל שר איתך".

האמת צריכה להיאמר ובמפורש: אם בעונה הנחשבת לטובה ביותר בתולדותיה של "כוכב נולד" מירילא עולה לגמר, כנראה הגיע הזמן לסגור את הבאסטה. אולי גם את המדינה. ושאסף אשתר יסגור את האור.

תמונה 4: מירילא מזייף

***

צדי שמאוהב במאיה לא טורח להסתיר את זה, וגם שאר השופטים שפעו מחמאות כהרגלם. מרגול חזרה שוב על השטיק של "לבי לא עומד בזה" ו"אני פורשת עכשיו", ואחרי זה גם השוויצה שהיא זו שגילתה את מאיה. בע. ריקי המסטולה, לעומתה, התחילה משום מה להעביר ביקורת דווקא על "אהבה אסורה" שמאיה שרה לפני שלושה שבועות. חשבנו שמה שהיא לוקחת אמור לגרום לזמן לעבור יותר מהר, לא לעצור אותו לגמרי.

***

עם סיום הסולואים המתמודדים עלו כולם לבמה ומאיה – שמבינה משהו במוסיקה אבל כנראה פחות במשחק – ניחמה את מירילא על ההתפרקות המניפולטיבית שלו (ר' תמונה 7). מאיה חשבה כנראה שזה יעניק לה את הכרטיס לגמר, אבל זה בעיקר כי היא עדיין לא מבינה מי בדיוק מצביע בתוכנית הזאת, וחשבה שלכישרון יש קשר לעניין.

תמונה 7: מאיה מנחמת

האתנחתא הקומית השבועית הייתה ביצוע א-קפלה של שלושת המתמודדים, מחוזקים באבא של מישל וחברים שלו, לשיר עממי גרוזיני שנכתב על ידי מישהו שקוראים לו אקקיצריטלי. זה לא היה באמת א-קפלה, כי היה שם לפחות כלי נגינה אחד, אבל זה היה קרוב ובשביל תוכנית שבה רוק כבד זה "רד הוט צ'ילי פפרס" זה לא רע. מאיה השאילה את הז'קט שלה לשניים מהגרוזינים, ומירילא שמתבייש במוצא שלו הכחיש הבנה של המילים וגיחך כל הזמן כאילו הוא לא לוקח את כל העסק ברצינות. מישל לעומת זאת הרגיש לגמרי בבית, וב"כוכב נולד" של טביליסי צפוי לו עתיד גדול. לפחות הוא לא מתבייש במי שהוא.

לכל אחד מהשופטים ניתנה הזכות לחלק 500 קולות בין המתמודדים כראות עינם. מרגול וצביקה פיק הפתיעו כשנתנו את הרוב למאיה, גל העדיף את מישל, צדי חילק את הרוב בין שניהם באופן שווה, וריקי התעקשה להוכיח שוב כמה זו הייתה טעות להחזיר אותה כשנתנה את המקום הראשון למירילא. ריקי גם המשיכה לנסות להראות כמה היא מיוחדג'ת כשהודיעה ש"אני אֶמָנַע מלתת את הנקודות המדויקות", כאילו למישהו באמת אכפת (טוב, נו, חישבנו: מישל 100, מאיה 120, רפאל 280; כן, ריקי נתנה למירילא יותר מלמאיה ולמישל ביחד. מה שחרמנות עושה לקשישות בלות זה פשוט לא נעים).

בשלב הקראת התוצאות הרשו למתמודדים להעלות לבמה את מי שהם רוצים, אז רפאל ומאיה הביאו את ההורים ומישל הביא שני חברים מפחידים שירביצו לכולם אם הוא לא מנצח (ר' תמונה 8).

תמונה 8: החברים של מישל

מישל סיים שלישי עם רק 18 אחוז מהקולות, אבל החברים משום מה לא עשו את מה שבשבילו הזמינו אותם. חוץ מזה בזמן שהודיעו שמישל שלישי צילמו כל הזמן דווקא את ההורים של מירילא, כנראה כי בשביל הצלמים כל הגרוזינים נראים אותו דבר. צדי הודיע למישל ש"הבעיה היא לא שלך, הבעיה היא של המצביעים. יכול להיות שזה כל מיני ילדות", מה שהתברר כנכון כשמירילא ניצח ב-6,000 קולות, או במילים אחרות 6,000 פקאצות שצריך לרצוח ומהר, כי למרות שצביקה אמר שזה לא הרבה, זה הפרש משמעותי מאוד לקראת הגמר. התגובות של מרגול להצבעות כבר מזמן איבדו כל אמינות: בהתחלה היא עשתה הצגות מזועזעות כשמישל גמר שלישי, אבל אחר כך כשמירילא ניצח היא התחילה לחגוג ואפילו התקשרה מיד לירוסלב לספר לו על זה (ר' תמונה 9). העיקר שעל צדי צוחקים, אצלו זה לפחות היה בטעות.

ולסיום הודעה: הפגנת המחאה נגד רפאל מירילא תצא מחר ב-18:00 מכיכר רבין ותעבור על פני ארון הקבורה של המוסיקה הישראלית. הנוכחים מתבקשים להביא אטמי אוזניים ומשחה אנטיביוטית. נתראה שם.