שעת הש.

קודם כל אני מתנצלת על האיחור בתגובוניות, זה לא שיש לי חיים פשוט המחשב שלי נהיה שרמוטה וכל שלוש דקות נתקע מכיוון אחר.

אתמול התחיל בשיטוט בסופר פארם וקניית מיצ חמוציות. איף. צנרת חוזרת.

אחרי זה בדרך הביתה  נכנסתי להגיד שלום לזינה המורטת מבני ברק שעכשיו אני שוקלת לאמץ אותה בתור חברה (תקינה פוליטית מהמגזר הרוסי), במקום ירוסלב שלא מחבב אותי יותר. בביקורי הקצר קיבלתי ממנה עוגיית שומשום וצפייה חינם במריטת שיער מאישה שנראתה כאילו מכרסם מתולתל התאבד לה על הרגל (לא נאמר מאיזו עדה היא הייתה, אך נרמוז כי ייתכן והיא אמו של רפאל מירילא).

כמובן שזה הרבה יותר שווה מירוסלב שהיה נותן לי גג תערובת עלי בייבי וצפייה בדרמת ספורט עם קווין קוסטנר, כל זה תוך כדי תלונות בלתי פוסקות על זה שבאתי ורמיזות על כך שאני כופה עצמי על אנשים.

אחרי זה ישבתי לעבוד על מערכת השעות שלי לסמסטר הבא. נשארו לי חמישה קורסים לסיום התואר וזה מתיישב בול על סמסטר אחד, אבל אז גיליתי שאחד מקורסי החובה שאני גוררת כבר משנה ראשונה הוא רק בסמסטר ב', והשני רק בסמסטר א', ככה שלמרבה הזוועה יוצא לי ללמוד שנה שלמה, שלושה קורסים בסמסטר א', שניים בסמסטר ב'. איזה בזבוז. אם הייתי אמא שלי ממש היה כואב לי על הכסף.

(אפרופו אמא שלי וכואב על כסף – היא  קנתה לי ג'ינס דיזל מהמם בשש מאות שקלים. כפרעליה, למרות שבדיוק תכננתי לבקש gsus).

נחזור לנושא – סימנתי כמה קורסים שנראים לי ממש מעניינים (ואותם הז'ונגלר מכנה בשם כולל שמטרתו הבעת זלזול -  "חשיבות הגזייה באיסלאם") והם ידרשו ממני לקרוא המון, אבל נראה לי שבכיף.

מאוחר יותר עשיתי ספורט וגם בהיתי בארון כי שלשום סידרתי אותו ומאז כל פעם שאני עוברת בחדר אני מציצה בו ואוהבת אותי.

(אני גם אוהבת את הג'ירפות ואת הסדרה "מעמקים" ביס שהתחלתי לראות עכשיו. את אריק ברמן אני רק מחבבת).

חוץ מזה, כל השבוע עומד כמובן בסימן הגמר הגדול. אני מתרגשת עבור המתמודדים, כפי ששורר מירילא - "מחשבות נודדות רק אליכם". בחירת השירים גרמה לי עגמת נפש, אני חוששת ממפלתו של ג'קו ומחפשת לקנות קווצת שיער של מירילא לצרכי בובת וודו.

נשבעתי שאם ג'קו זוכה נוסעים לכיכר, לעומת זאת אם מירילא זוכה תום חייב לי שיר סגידה וחמישים שקל.