מהומה!
בשנה האחרונה, למרבה הבושה, אני מוצאת עצמי מידי שבוע פותחת את מדור האסטרולוגיה, עוטה הבעת בוז עצמי, וקוראת בשקיקה האם צפוי לי או לאהוביי מוות נוראי בתאונת דרכים או נפילה לתוך פיר של מעלית. על "כסף ממקור בלתי צפוי" אני לא מתעכבת, למרות שגם זה נחמד.
אני מזל קשת (אמא אומרת שאופק טלה). רוב האנשים שאני אוהבת הם מזלות מאזניים ובתולה, נראה לי. הבחור שלי מזל דגים.
כשהייתי בתיכון, אולי גם אתם זוכרים, טענו בעיתון שמצאו כוכב חדש, אחד כזה שהופך את כל המזלות ומוסיף אחד חדש שנפל (כמה נוח) בול עליי והפך אותי למזל נחש. כעבור יום הפריכו את זה טובי האיצטגנינים כממבו ג'מבו (בניגוד למדע האסטרולוגיה המדויק) וחזרתי להיות קשתית.
בניגוד לאמי חובבת המכשפות והידעונים, שמירב חייה עסקה בטארוט, סדנאות טוטמים, פאנג שוויי, צבעים, סקס טנטרי (סתם, זה לא), מזלות, ועתידות שקוראים בתנ"ך ובקפה, אני אף פעם לא עסקתי בנסתר ועד היום, בשיא הכנות, אני חושבת שזה בולשיט.
גם כשגרתי קצת אצל הסבתא רבה (או רבא?) המטורפת (לא הנוכחית) זכרונה ל, היא לא חסכה ממני אגדות. בעקביות הפריעה לי לראות טלוויזיה עם סיפורי שדים, שפכה קמח כשישנתי בחדר כדי לגלות עקבות שטן על הרצפה בבוקר (זה העקבות שלי סבתא, היה לי פיפי) והכריחה אותי לישון עם תפוז וראי מתחת לכר, רק כדי שתעיר אותי בדיוק בחצות ואוכל לראות בראי את פניו של בעלי העתידי (זה שאת לא רואה כלום זה לא אומר שזה לא עובד, רק שלא יהיה). פעם אפילו הזדמן לי להיות נוכחת בטקס "וואכף", מה שאתם מכירים בתור "שְחוּר", שהיה אמור להחזיר את בעלה של בת דודתי אלינור שנעלם עם הרבה כסף.
בעלה של אלינור אכן חזר, אמנם היו אלו אחיה וחברים שלו ממג"ב שהשיבו אותו הביתה, אבל עבור הסבתא הגדולה והדודות הזקנות זו עדיין נחשבת הצלחה מסחררת. אחד אפס לנסתר.
השבוע לא קניתי עיתון, גם לא יצא לי לקרוא אצל ההורים ולמרות שזה ממש מטופש, אם מישהו הבחין במעליות פגומות וכבישים חלקלקים אצל קשת, מאזניים, דגים ובתולה, אני אשמח לדעת. על כסף ממקור בלתי צפוי אין מה לטרוח, למרות שגם זה יהיה נחמד.
בתודה מראש ושלכם,
עם ירח שחור מעל פלוטו
ש'
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
