שעת הש.

מחר סילבסטר. הייתי הולכת לראות את רוקי 6 בשביל האירוניה, אבל הוא יוצא רק בפברואר, לטעמי זה כשל הפצתי. אז בטח אני סתם אשב בבית (מול הפרק הראשון בעונה הרביעית של השיר שלנו בשמונה ועשרים ביס חמש וגם בחמישה לעשר בשידור החוזר).

גם היום אני סתם יושבת בבית וגם יש לי קצת קלקול קיבה, כפי הנראה הרעלה מכוונת של אמא, אז אני עסוקה בעיקר במחשבות שירותים אובדניות* ובשתיית דיאט קולה.

ביום רביעי יש לי דייט, וגם יש עוד איזה אחד שהכריחו לי לאשר לתת לו את הטלפון שלי ("הוא מטריף! אבל שקט. חתיך! אבל מופנם. מצחיק! אבל עמוק. את יודעת כהן, הוא מסוג האנשים ששואלים את השאלות פנימה" ~בחילית~) ובינתיים לא עניתי לו. קצת דחיתי וקצת התחמקתי, אבל מתישהו זה כבר היה או לנסות או לפספס, ולא בא לי לפספס. יש מישהו שחשבתי שרוצה אותי, אבל במבט לאחור כנראה רק רציתי שהוא ירצה, ובגלל זה טעיתי בזיהוי סימנים ואולי קצת יצאתי אהבלה, ככה שמוכרחים לזוז הלאה.

אפרופו לזוז הלאה -  קוקסתא גילתה לי שעשיתי הסבה. 

וארז גילה לי שאני בכלל קונגלומרט

אני מקווה לקבל אחוז מהרווחים ואז לבלוס לאנצ'ים בטוטו למשך שארית חיי.

זהו, רק רציתי לעדכן שהכל סבבק,

אני הולכת להתפחלץ על הספה ולחכות שכבר לא יהיה לי קלקול קיבה או שאני ארדם, מה שיבוא קודם.

שלכם,

מקללת ומשל... המפף פיכסה פויה.

*מחשבות שירותים אובדניות = יא הרגו את סדאם מעניין אם קרין קורן תחיה יהיה חבל לי לוותר על הדמות שלה למה אין לי חבר? אולי יש לי רגל בגב? כמה אכלתי בסופש אני שמנה וקצת עצוב לי על סדאם תמרה בטוח תחיה אבל מה עם קרין קורן? למה אני נקשרת תמיד אל דמויות המשנה? אולי זה בכלל לא סדאם אלא כפיל?  אוי איך אני אוהבת את השיר הזה מהחתונה של החבר שלי אני בטוח אשים אותו בחתונה שלי איזה חמודה עינב גלילי גם אני אקח אפידורל איזה כיף הנייר עם הכלבלבים.